ויקרא 25
| וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר | 1 |
E o SENHOR falou a Moisés no monte Sinai, dizendo:
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם--ושבתה הארץ שבת ליהוה | 2 |
Fala aos filhos de Israel, e dize-lhes: Quando houverdes entrado na terra que eu vos dou, a terra guardará um sábado ao SENHOR.
| שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה | 3 |
Seis anos semearás a tua terra, e seis anos podarás a tua vinha, e colherás os seus frutos;
| ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ--שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר | 4 |
Mas no sétimo ano a terra terá um sábado de descanso, sábado ao SENHOR; não semearás a tua terra, nem podarás a tua vinha.
| את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ | 5 |
O que nascer de si mesmo na tua terra ceifada não ceifarás; e as uvas do teu vinhedo não vindimarás; será um ano de descanso para a terra.
| והיתה שבת הארץ לכם לאכלה--לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך | 6 |
Mas o sábado da terra vos será para comer a ti, e a teu servo, e a tua serva, e a tua criado, e a tua estrangeiro que morar contigo:
| ולבהמתך--ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל | 7 |
E a teu animal, e à animal que houver em tua terra, será todo o fruto dela para comer.
| וספרת לך שבע שבתת שנים--שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה | 8 |
E te hás de contar sete semanas de anos, sete vezes sete anos; de modo que os dias das sete semanas de anos virão a ser para ti quarenta e nove anos.
| והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם | 9 |
Então farás passar a trombeta de júbilo no mês sétimo aos dez do mês; o dia da expiação fareis passar a trombeta por toda vossa terra.
| וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו | 10 |
E santificareis o ano cinquenta, e apregoareis liberdade na terra a todos os seus moradores: este vos será jubileu; e voltareis cada um à sua possessão, e cada qual voltará à sua família.
| יובל הוא שנת החמשים שנה--תהיה לכם לא תזרעו--ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה | 11 |
O ano dos cinquenta anos vos será jubileu: não semeareis, nem colhereis o que nascer de seu na terra, nem vindimareis seus vinhedos:
| כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה--תאכלו את תבואתה | 12 |
Porque é jubileu: santo será a vós; o produto da terra comereis.
| בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו | 13 |
Em este ano de jubileu voltareis cada um à sua possessão.
| וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך--אל תונו איש את אחיו | 14 |
E quando venderdes algo a vosso próximo, ou comprardes da mão de vosso próximo, não engane ninguém a seu irmão:
| במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך | 15 |
Conforme o número dos anos depois do jubileu comprarás de teu próximo; conforme o número dos anos dos frutos te venderá ele a ti.
| לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך | 16 |
Conforme a abundância dos anos aumentarás o preço, e conforme a diminuição dos anos diminuirás o preço; porque segundo o número dos rendimentos te há de vender ele.
| ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם | 17 |
E não engane ninguém a seu próximo; mas terás temor de teu Deus: porque eu sou o SENHOR vosso Deus.
| ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם--וישבתם על הארץ לבטח | 18 |
Executai, pois, meus estatutos, e guardai meus regulamentos, e ponde-os por obra, e habitareis na terra seguros;
| ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה | 19 |
E a terra dará seu fruto, e comereis até fartura, e habitareis nela com segurança.
| וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו | 20 |
E se disserdes: Que comeremos no sétimo ano? eis que não temos de semear, nem temos de colher nossos frutos:
| וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים | 21 |
Então eu vos enviarei minha bênção no sexto ano, e fará fruto por três anos.
| וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה--תאכלו ישן | 22 |
E semeareis no ano oitavo, e comereis do fruto alheio; até o ano nono, até que venha seu fruto comereis do alheio.
| והארץ לא תמכר לצמתת--כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי | 23 |
E a terra não se venderá definitivamente, porque a terra minha é; que vós peregrinos e estrangeiros sois para comigo.
| ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ | 24 |
Portanto, em toda a terra de vossa possessão, outorgareis remissão à terra.
| כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו--ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו | 25 |
Quando teu irmão empobrecer, e vender algo de sua possessão, virá o resgatador, seu próximo, e resgatará o que seu irmão houver vendido.
| ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו | 26 |
E quando o homem não tiver resgatador, se alcançar sua mão, e achar o que basta para seu resgate;
| וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו | 27 |
Então contará os anos de sua venda, e pagará o que restar ao homem a quem vendeu, e voltará à sua possessão.
| ואם לא מצאה ידו די השיב לו--והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו | 28 |
Mas se não alcançar sua mão o que basta para que volte a ele, o que vendeu estará em poder do que o comprou até o ano do jubileu; e ao jubileu sairá, e ele voltará à sua possessão.
| ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה--והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו | 29 |
E o homem que vender casa de morada em cidade cercado, poderá resgatá-la até acabar-se o ano de sua venda: ano será o termo de se poder resgatar.
| ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה--וקם הבית אשר בעיר אשר לא (לו) חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל | 30 |
E se não for resgatada dentro de ano inteiro, a casa que estiver na cidade murada ficará para sempre por daquele que a comprou, e para seus descendentes: não sairá no jubileu.
| ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב--על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא | 31 |
Mas as casas das aldeias que não têm muro ao redor, serão estimadas como uma plantação da terra: terão remissão, e sairão no jubileu.
| וערי הלוים--בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים | 32 |
Porém em quanto às cidades dos levitas, sempre poderão resgatar os levitas as casas das cidades que possuírem.
| ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל | 33 |
E o que comprar dos levitas, sairá da casa vendida, ou da cidade de sua possessão, no jubileu: porquanto as casas das cidades dos levitas é a possessão deles entre os filhos de Israel.
| ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם | 34 |
Mas a terra dos arredores de suas cidades não se venderá, porque é perpétua possessão deles.
| וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך--והחזקת בו גר ותושב וחי עמך | 35 |
E quando teu irmão empobrecer, e se refugiar a ti, tu o ampararás: como peregrino e estrangeiro viverá contigo.
| אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך | 36 |
Não tomarás juros dele, nem lucro; mas terás temor de teu Deus, e teu irmão viverá contigo.
| את כספך--לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך | 37 |
Não lhe darás teu dinheiro a juros, nem tua comida a ganho:
| אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים--לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים | 38 |
Eu sou o SENHOR vosso Deus, que vos tirei da terra do Egito, para vos dar a terra de Canaã, para ser vosso Deus.
| וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך--לא תעבד בו עבדת עבד | 39 |
E quando teu irmão empobrecer, estando contigo, e se vender a ti, não lhe farás servir como servo:
| כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך | 40 |
Como criado, como estrangeiro estará contigo; até o ano do jubileu te servirá.
| ויצא מעמך--הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב | 41 |
Então sairá de tua presença, ele e seus filhos consigo, e voltará à sua família, e à possessão de seus pais se restituirá.
| כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד | 42 |
Porque são meus servos, os quais tirei eu da terra do Egito: não serão vendidos à maneira de servos.
| לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך | 43 |
Não serás senhor dele com dureza, mas terás temor de teu Deus.
| ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם--מהם תקנו עבד ואמה | 44 |
Assim teu servo como tua serva que tiveres, serão das nações que estão em vosso ao redor: deles comprareis servos e servas.
| וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה | 45 |
Também comprareis dos filhos dos forasteiros que vivem entre vós, e dos que da linhagem deles são nascidos em vossa terra, que estão convosco; os quais tereis por possessão:
| והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה--לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך | 46 |
E os possuireis por herança para vossos filhos depois de vós, como possessão hereditária; para sempre vos servireis deles; porém em vossos irmãos os filhos de Israel, não vos dominareis cada um sobre seu irmão com dureza.
| וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר | 47 |
E se o peregrino ou estrangeiro que está contigo, adquirisse meios, e teu irmão que está com ele empobrecer, e se vender ao peregrino ou estrangeiro que está contigo, ou à raça da família do estrangeiro;
| אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו | 48 |
Depois que se houver vendido, poderá ser resgatado: um de seus irmãos o resgatará;
| או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל | 49 |
Ou seu tio, ou o filho de seu tio o resgatará, ou o próximo de sua carne, de sua linhagem, o resgatará; ou se seus meios alcançarem, ele mesmo se resgatará.
| וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו | 50 |
E contará com o que o comprou, desde o ano que se vendeu a ele até o ano do jubileu: e há de estabelecer preço o dinheiro de sua venda conforme o número dos anos, e se fará com ele conforme o tempo de um criado assalariado.
| אם עוד רבות בשנים--לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו | 51 |
Se ainda forem muitos anos, conforme eles voltará para seu resgate do dinheiro pelo qual se vendeu.
| ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל--וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו | 52 |
E se restar pouco tempo até o ano do jubileu, então contará com ele, e devolverá seu resgate conforme seus anos.
| כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך | 53 |
Como com tomado a salário anualmente fará com ele: não será senhor dele com aspereza diante de teus olhos.
| ואם לא יגאל באלה--ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו | 54 |
Mas se não se resgatar em esses anos, no ano do jubileu sairá, ele, e seus filhos com ele.
| כי לי בני ישראל עבדים--עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם | 55 |
Porque meus servos são os filhos de Israel; são servos meus, aos quais tirei da terra do Egito: Eu sou o SENHOR vosso Deus.
