ויקרא 25

1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר

And the Lord spoke unto Moses on mount Sinai, saying,

2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם--ושבתה הארץ שבת ליהוה

Speak unto the children of Israel, and say unto them, When ye come into the land which I give unto you; then shall the land keep a sabbath unto the Lord.

3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה

Six years shalt thou sow thy field, and six years shalt thou prune thy vineyard, and gather in the fruit thereof;

4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ--שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר

But in the seventh year there shall be a sabbath of rest unto the land, a sabbath [in honor] of the Lord: thy field shalt thou not sow, and thy vineyard shalt thou not prune.

5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ

That which groweth of its own accord of thy harvest shalt thou not reap, and the grapes of thy undressed vine shalt thou not gather: a year of rest shall it be unto the land.

6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה--לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך

And [the product of] the sabbath of the land shall be unto you for food, for thee, and for thy man-servant, and for thy maid-servant, and for thy hired laborer, and for thy stranger, that sojourn with thee;

7 ולבהמתך--ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל

And for thy cattle, and for the beasts that are in thy land, shall all its products be [left] for food.

8 וספרת לך שבע שבתת שנים--שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה

And thou shalt number unto thee seven sabbaths of years, seven years seven times; and the space of the seven sabbaths of years shall be unto thee forty and nine years.

9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם

And then shalt thou cause the sound of the cornet to be heard, in the seventh month, on the tenth day of the month: on the day of atonement shall ye sound the cornet throughout all your land.

10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו

And ye shall hallow the fiftieth year, and proclaim freedom throughout the land unto all the inhabitants thereof; it shall be a jubilee unto you; and ye shall return, every man, unto his possession, and ye shall return, every man, unto his family.

11 יובל הוא שנת החמשים שנה--תהיה לכם לא תזרעו--ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה

A jubilee shall this, the fiftieth year, be unto you: ye shall not sow, nor reap that which groweth of itself in it, nor gather in it the fruit of the undressed vines.

12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה--תאכלו את תבואתה

For it is the jubilee; holy shall it be unto you: from the field shall ye eat the products thereof.

13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו

In this year of the jubilee shall ye return, every man, unto his possession.

14 וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך--אל תונו איש את אחיו

And if thou sell aught unto thy neighbor, or buy aught of thy neighbor's hand, ye shall not overreach one the other;

15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך

According to the number of years after the jubilee shalt thou buy of thy neighbor, according unto the number of harvest-years shall he sell unto thee;

16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך

According to the multitude of years shalt thou increase the price thereof, and according to the fewness of years shalt thou diminish the price thereof; for a number of harvests doth he sell unto thee.

17 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם

And ye shall not overreach one the other; but thou shalt be afraid of thy God; for I am the Lord your God.

18 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם--וישבתם על הארץ לבטח

And ye shall do my statutes, and my ordinances shall ye keep and do them; and then shall ye dwell in the land in safety.

19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה

And the land shall yield its fruit, and ye shall eat your fill, and dwell in safety therein.

20 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו

And if ye should say, What shall we eat in the seventh year? behold, we are not permitted to sow, and we cannot gather in our harvest:

21 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים

Then will I command my blessing unto you in the sixth year, and it shall bring forth a harvest for three years.

22 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה--תאכלו ישן

And when ye sow in the eighth year, then shall ye eat yet of the old harvest; until the ninth year, until its harvest come in, shall ye eat of the old store.

23 והארץ לא תמכר לצמתת--כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי

And the land shall not be sold for a permanence [to the purchaser]; for the land is mine; for strangers and sojourners are ye with me.

24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ

And in all the land of your possession ye shall grant a redemption for the land.

25 כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו--ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו

If thy brother become poor, and sell away some of his possession: then may his nearest of kin come and redeem what his brother hath sold.

26 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו

And if the man have none to redeem it, and he acquire the means, sufficient to be able to redeem it himself:

27 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו

Then let him reckon the years since his sale, and restore the overplus unto the man to whom he sold it; and so shall he return unto his possession.

28 ואם לא מצאה ידו די השיב לו--והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו

But if his means do not suffice to enable him to restore it to him: then shall that which he hath sold remain in the hand of him that hath bought it until the year of the jubilee; and it shall be freed in the jubilee, and he shall return unto his possession.

29 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה--והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו

And if a man sell a dwelling-house in a walled city: then shall the time of redemption last till the end of the year of his sale; a full year shall his time of redemption last.

30 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה--וקם הבית אשר בעיר אשר לא (לו) חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל

And if it be not redeemed within the expiration of a full year: then shall the house which is in the walled city remain as a permanence to him that bought it throughout his generations; it shall not become freed in the jubilee.

31 ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב--על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא

But the houses of the villages which have no wall round about them shall be counted as the fields of the country: they shall have the right of redemption, and they shall become freed in the jubilee.

32 וערי הלוים--בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים

And [respecting] the cities of the Levites, the houses of the cities of their possession, a perpetual right of redemption shall belong to the Levites.

33 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל

And if a man of the Levites redeem something: then shall the house that was sold, and the city of his possession, become freed in the jubilee; for the houses of the cities of the Levites are their possession among the children of Israel.

34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם

And a field of the suburbs of their cities shall not be sold; for a perpetual possession is it unto them.

35 וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך--והחזקת בו גר ותושב וחי עמך

And if thy brother become poor, and fall in decay with thee: then shalt thou assist him, [yea] a stranger, or a sojourner, that he may live with thee.

36 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך

Thou shalt not take of him any usury or increase; but thou shalt be afraid of thy God: that thy brother may live with thee.

37 את כספך--לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך

Thy money shalt thou not give him upon usury, nor lend him thy victuals for increase.

38 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים--לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים

I am the Lord your God, who have brought you forth out of the land of Egypt, to give unto you the land of Canaan, to be unto you a God.

39 וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך--לא תעבד בו עבדת עבד

And if thy brother become poor near thee, and be sold unto thee: thou shalt not compel him to work as a bond-servant.

40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך

But as a hired laborer, as a sojourner, shall he be with thee; until the year of the jubilee shall he serve with thee:

41 ויצא מעמך--הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב

And then shall he depart from thee, he and his children with him; and he shall return unto his own family, and unto the possession of his fathers shall he return.

42 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד

For my servants are they, whom I brought forth out of the land of Egypt: they shall not be sold as bond-men are sold.

43 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך

Thou shalt not rule over him with rigor; but thou shalt have fear of thy God.

44 ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם--מהם תקנו עבד ואמה

But thy bond-man, and thy bond-woman that shall remain thine, shall be of the nations that are round about you; of them may ye buy bond-man and bond-woman.

45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה

And also of the children of the strangers that sojourn with you, of them may ye buy, and of their families that are with you, which they have begotten in your land; and they shall remain to you as a possession.

46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה--לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך

And ye may transfer them as an inheritance for your children after you, to inherit them for a possession; you may hold them to service for ever; but over your brethren the children of Israel, one over the other, ye shall not rule with rigor.

47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר

And if a stranger or sojourner wax rich near thee, and thy brother become poor near him, and he sell himself unto the sojourning stranger near thee, or to a descendant of a stranger's family:

48 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו

After he hath sold himself shall he have the right of redemption; one of his brethren may redeem him.

49 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל

Either his uncle, or his uncle's son, may redeem him, or any that is near of kin unto him of his family may redeem him; or if he obtain the means, he may redeem himself.

50 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו

And he shall reckon with him that bought him from the year that he sold himself to him unto the year of the jubilee: and the price of his sale shall be according to the number of years, as the time of a hired laborer shall he have been with him.

51 אם עוד רבות בשנים--לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו

If there be yet many years, according to them shall he return the price of his redemption out of his purchase-money.

52 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל--וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו

And if there remain but few years unto the year of the jubilee: then shall he reckon with him; according to his years shall he return the price of his redemption.

53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך

As a laborer hired from year to year shall he be with him; he shall not rule over him with rigor before thy eyes.

54 ואם לא יגאל באלה--ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו

And if he be not redeemed by [one of] these means: then shall he go out in the year of the jubilee, both he, and his children with him.

55 כי לי בני ישראל עבדים--עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם

For unto me are the children of Israel servants, my servants are they, whom I have brought forth out of the land of Egypt: I am the Eternal your God.