< ויקרא 25 >
וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר | 1 |
耶和华在西奈山对摩西说:
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם--ושבתה הארץ שבת ליהוה | 2 |
“你晓谕以色列人说:你们到了我所赐你们那地的时候,地就要向耶和华守安息。
שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה | 3 |
六年要耕种田地,也要修理葡萄园,收藏地的出产。
ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ--שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר | 4 |
第七年,地要守圣安息,就是向耶和华守的安息,不可耕种田地,也不可修理葡萄园。
את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ | 5 |
遗落自长的庄稼不可收割;没有修理的葡萄树也不可摘取葡萄。这年,地要守圣安息。
והיתה שבת הארץ לכם לאכלה--לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך | 6 |
地在安息年所出的,要给你和你的仆人、婢女、雇工人,并寄居的外人当食物。
ולבהמתך--ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל | 7 |
这年的土产也要给你的牲畜和你地上的走兽当食物。”
וספרת לך שבע שבתת שנים--שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה | 8 |
“你要计算七个安息年,就是七七年。这便为你成了七个安息年,共是四十九年。
והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם | 9 |
当年七月初十日,你要大发角声;这日就是赎罪日,要在遍地发出角声。
וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו | 10 |
第五十年,你们要当作圣年,在遍地给一切的居民宣告自由。这年必为你们的禧年,各人要归自己的产业,各归本家。
יובל הוא שנת החמשים שנה--תהיה לכם לא תזרעו--ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה | 11 |
第五十年要作为你们的禧年。这年不可耕种;地中自长的,不可收割;没有修理的葡萄树也不可摘取葡萄。
כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה--תאכלו את תבואתה | 12 |
因为这是禧年,你们要当作圣年,吃地中自出的土产。
בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו | 13 |
“这禧年,你们各人要归自己的地业。
וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך--אל תונו איש את אחיו | 14 |
你若卖什么给邻舍,或是从邻舍的手中买什么,彼此不可亏负。
במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך | 15 |
你要按禧年以后的年数向邻舍买;他也要按年数的收成卖给你。
לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך | 16 |
年岁若多,要照数加添价值;年岁若少,要照数减去价值,因为他照收成的数目卖给你。
ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם | 17 |
你们彼此不可亏负,只要敬畏你们的 神,因为我是耶和华—你们的 神。”
ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם--וישבתם על הארץ לבטח | 18 |
“我的律例,你们要遵行,我的典章,你们要谨守,就可以在那地上安然居住。
ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה | 19 |
地必出土产,你们就要吃饱,在那地上安然居住。
וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו | 20 |
你们若说:‘这第七年我们不耕种,也不收藏土产,吃什么呢?’
וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים | 21 |
我必在第六年将我所命的福赐给你们,地便生三年的土产。
וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה--תאכלו ישן | 22 |
第八年,你们要耕种,也要吃陈粮,等到第九年出产收来的时候,你们还吃陈粮。”
והארץ לא תמכר לצמתת--כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי | 23 |
“地不可永卖,因为地是我的;你们在我面前是客旅,是寄居的。
ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ | 24 |
在你们所得为业的全地,也要准人将地赎回。
כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו--ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו | 25 |
你的弟兄若渐渐穷乏,卖了几分地业,他至近的亲属就要来把弟兄所卖的赎回。
ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו | 26 |
若没有能给他赎回的,他自己渐渐富足,能够赎回,
וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו | 27 |
就要算出卖地的年数,把余剩年数的价值还那买主,自己便归回自己的地业。
ואם לא מצאה ידו די השיב לו--והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו | 28 |
倘若不能为自己得回所卖的,仍要存在买主的手里直到禧年;到了禧年,地业要出买主的手,自己便归回自己的地业。
ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה--והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו | 29 |
“人若卖城内的住宅,卖了以后,一年之内可以赎回;在一整年,必有赎回的权柄。
ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה--וקם הבית אשר בעיר אשר לא (לו) חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל | 30 |
若在一整年之内不赎回,这城内的房屋就定准永归买主,世世代代为业;在禧年也不得出买主的手。
ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב--על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא | 31 |
但房屋在无城墙的村庄里,要看如乡下的田地一样,可以赎回;到了禧年,都要出买主的手。
וערי הלוים--בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים | 32 |
然而利未人所得为业的城邑,其中的房屋,利未人可以随时赎回。
ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל | 33 |
若是一个利未人不将所卖的房屋赎回,是在所得为业的城内,到了禧年就要出买主的手,因为利未人城邑的房屋是他们在以色列人中的产业。
ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם | 34 |
只是他们各城郊野之地不可卖,因为是他们永远的产业。”
וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך--והחזקת בו גר ותושב וחי עמך | 35 |
“你的弟兄在你那里若渐渐贫穷,手中缺乏,你就要帮补他,使他与你同住,像外人和寄居的一样。
אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך | 36 |
不可向他取利,也不可向他多要;只要敬畏你的 神,使你的弟兄与你同住。
את כספך--לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך | 37 |
你借钱给他,不可向他取利;借粮给他,也不可向他多要。
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים--לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים | 38 |
我是耶和华—你们的 神,曾领你们从埃及地出来,为要把迦南地赐给你们,要作你们的 神。”
וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך--לא תעבד בו עבדת עבד | 39 |
“你的弟兄若在你那里渐渐穷乏,将自己卖给你,不可叫他像奴仆服事你。
כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך | 40 |
他要在你那里像雇工人和寄居的一样,要服事你直到禧年。
ויצא מעמך--הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב | 41 |
到了禧年,他和他儿女要离开你,一同出去归回本家,到他祖宗的地业那里去。
כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד | 42 |
因为他们是我的仆人,是我从埃及地领出来的,不可卖为奴仆。
לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך | 43 |
不可严严地辖管他,只要敬畏你的 神。
ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם--מהם תקנו עבד ואמה | 44 |
至于你的奴仆、婢女,可以从你四围的国中买。
וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה | 45 |
并且那寄居在你们中间的外人和他们的家属,在你们地上所生的,你们也可以从其中买人;他们要作你们的产业。
והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה--לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך | 46 |
你们要将他们遗留给你们的子孙为产业,要永远从他们中间拣出奴仆;只是你们的弟兄以色列人,你们不可严严地辖管。
וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר | 47 |
“住在你那里的外人,或是寄居的,若渐渐富足,你的弟兄却渐渐穷乏,将自己卖给那外人,或是寄居的,或是外人的宗族,
אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו | 48 |
卖了以后,可以将他赎回。无论是他的弟兄,
או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל | 49 |
或伯叔、伯叔的儿子,本家的近支,都可以赎他。他自己若渐渐富足,也可以自赎。
וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו | 50 |
他要和买主计算,从卖自己的那年起,算到禧年;所卖的价值照着年数多少,好像工人每年的工价。
אם עוד רבות בשנים--לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו | 51 |
若缺少的年数多,就要按着年数从买价中偿还他的赎价。
ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל--וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו | 52 |
若到禧年只缺少几年,就要按着年数和买主计算,偿还他的赎价。
כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך | 53 |
他和买主同住,要像每年雇的工人,买主不可严严地辖管他。
ואם לא יגאל באלה--ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו | 54 |
他若不这样被赎,到了禧年,要和他的儿女一同出去。
כי לי בני ישראל עבדים--עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם | 55 |
因为以色列人都是我的仆人,是我从埃及地领出来的。我是耶和华—你们的 神。”