< ויקרא 24 >

וידבר יהוה אל משה לאמר 1
Yahvé habló a Moisés, diciendo:
צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית--למאור להעלת נר תמיד 2
“Ordena a los hijos de Israel que te traigan aceite de oliva puro batido para la luz, para hacer arder continuamente una lámpara.
מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה--תמיד חקת עולם לדרתיכם 3
Fuera del velo del Testimonio, en la Tienda del Encuentro, Aarón la mantendrá en orden desde la tarde hasta la mañana ante Yahvé continuamente. Será un estatuto para siempre a lo largo de vuestras generaciones.
על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד 4
El mantendrá en orden las lámparas en el candelabro de oro puro ante el Señor continuamente.
ולקחת סלת--ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת 5
“Tomarás harina fina y cocerás con ella doce tortas; dos décimas de efa irán en una torta.
ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה 6
Las pondrás en dos hileras, seis en cada hilera, sobre la mesa de oro puro delante de Yahvé.
ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה 7
Pondrás incienso puro en cada hilera, para que sea para el pan un memorial, una ofrenda encendida a Yahvé.
ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה--תמיד מאת בני ישראל ברית עולם 8
Cada día de reposo lo pondrá en orden delante de Yahvé continuamente. Es un pacto eterno a favor de los hijos de Israel.
והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה--חק עולם 9
Será para Aarón y sus hijos. Lo comerán en un lugar sagrado, porque es lo más sagrado para él de las ofrendas de Yahvé hechas por fuego por un estatuto perpetuo.”
ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי 10
El hijo de una mujer israelita, cuyo padre era egipcio, salió entre los hijos de Israel; y el hijo de la mujer israelita y un hombre de Israel se pelearon en el campamento.
ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן 11
El hijo de la mujer israelita blasfemó el Nombre y maldijo, y lo llevaron a Moisés. Su madre se llamaba Selomit, hija de Dibri, de la tribu de Dan.
ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה 12
Lo pusieron en custodia hasta que se les declarara la voluntad de Yahvé.
וידבר יהוה אל משה לאמר 13
Yahvé habló a Moisés, diciendo:
הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה 14
“Saca del campamento al que ha maldecido, y que todos los que lo hayan oído pongan sus manos sobre su cabeza, y que toda la congregación lo apedree.
ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו 15
Hablarás a los hijos de Israel diciendo: “El que maldiga a su Dios cargará con su pecado.
ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח--בנקבו שם יומת 16
El que blasfeme el nombre de Yahvé, ciertamente morirá. Toda la congregación lo apedreará ciertamente. Tanto el extranjero como el nativo serán condenados a muerte cuando blasfemen el Nombre.
ואיש כי יכה כל נפש אדם--מות יומת 17
“‘El que hiera mortalmente a un hombre, morirá.
ומכה נפש בהמה ישלמנה--נפש תחת נפש 18
El que hiera mortalmente a un animal, lo compensará, vida por vida.
ואיש כי יתן מום בעמיתו--כאשר עשה כן יעשה לו 19
Si alguien hiere a su prójimo, se hará con él lo mismo que él ha hecho:
שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן--כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו 20
fractura por fractura, ojo por ojo, diente por diente. Se hará con él lo mismo que haya hecho con alguien.
ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת 21
El que mate a un animal lo compensará, y el que mate a un hombre será condenado a muerte.
משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם 22
Tendrás un mismo tipo de ley tanto para el extranjero como para el nativo, porque yo soy Yahvé, tu Dios”.
וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה 23
Moisés habló a los hijos de Israel, y sacaron del campamento al que había maldecido y lo apedrearon. Los hijos de Israel hicieron lo que Yahvé les ordenó a Moisés.

< ויקרא 24 >