ויקרא 24

1 וידבר יהוה אל משה לאמר

Et locutus est Dominus ad Moysen, dicens:

2 צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית--למאור להעלת נר תמיד

Præcipe filiis Israël, ut afferant tibi oleum de olivis purissimum, ac lucidum, ad concinnandas lucernas jugiter,

3 מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה--תמיד חקת עולם לדרתיכם

extra velum testimonii in tabernaculo fœderis. Ponetque eas Aaron a vespere usque ad mane coram Domino, cultu rituque perpetuo in generationibus vestris.

4 על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד

Super candelabrum mundissimum ponentur semper in conspectu Domini.

5 ולקחת סלת--ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת

Accipies quoque similam, et coques ex ea duodecim panes, qui singuli habebunt duas decimas:

6 ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה

quorum senos altrinsecus super mensam purissimam coram Domino statues:

7 ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה

et pones super eos thus lucidissimum, ut sit panis in monimentum oblationis Domini.

8 ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה--תמיד מאת בני ישראל ברית עולם

Per singula sabbata mutabuntur coram Domino suscepti a filiis Israël fœdere sempiterno:

9 והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה--חק עולם

eruntque Aaron et filiorum ejus, ut comedant eos in loco sancto: quia Sanctum sanctorum est de sacrificiis Domini jure perpetuo.

10 ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי

Ecce autem egressus filius mulieris Israëlitidis, quem pepererat de viro ægyptio inter filios Israël, jurgatus est in castris cum viro Israëlita.

11 ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן

Cumque blasphemasset nomen, et maledixisset ei, adductus est ad Moysen. (Vocabatur autem mater ejus Salumith, filia Dabri de tribu Dan.)

12 ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה

Miseruntque eum in carcerem, donec nossent quid juberet Dominus.

13 וידבר יהוה אל משה לאמר

Qui locutus est ad Moysen,

14 הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה

dicens: Educ blasphemum extra castra, et ponant omnes qui audierunt, manus suas super caput ejus, et lapidet eum populus universus.

15 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו

Et ad filios Israël loqueris: Homo, qui maledixerit Deo suo, portabit peccatum suum;

16 ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח--בנקבו שם יומת

et qui blasphemaverit nomen Domini, morte moriatur: lapidibus opprimet eum omnis multitudo, sive ille civis, sive peregrinus fuerit. Qui blasphemaverit nomen Domini, morte moriatur.

17 ואיש כי יכה כל נפש אדם--מות יומת

Qui percusserit, et occiderit hominem, morte moriatur.

18 ומכה נפש בהמה ישלמנה--נפש תחת נפש

Qui percusserit animal, reddet vicarium, id est, animam pro anima.

19 ואיש כי יתן מום בעמיתו--כאשר עשה כן יעשה לו

Qui irrogaverit maculam cuilibet civium suorum, sicut fecit, sic fiet ei:

20 שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן--כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו

fracturam pro fractura, oculum pro oculo, dentem pro dente restituet: qualem inflixerit maculam, talem sustinere cogetur.

21 ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת

Qui percusserit jumentum, reddet aliud. Qui percusserit hominem, punietur.

22 משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם

Æquum judicium sit inter vos, sive peregrinus, sive civis peccaverit: quia ego sum Dominus Deus vester.

23 וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה

Locutusque est Moyses ad filios Israël: et eduxerunt eum, qui blasphemaverat, extra castra, ac lapidibus oppresserunt. Feceruntque filii Israël sicut præceperat Dominus Moysi.