ויקרא 24

1 וידבר יהוה אל משה לאמר

Le Seigneur parla encore à Moïse, disant:

2 צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית--למאור להעלת נר תמיד

Ordonne aux enfants d’Israël qu’ils t’apportent de l’huile d’olives très pure et très claire pour entretenir des lampes perpétuellement,

3 מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה--תמיד חקת עולם לדרתיכם

En dehors du voile de témoignage dans le tabernacle d’alliance. Et Aaron les disposera depuis le soir jusqu’au matin devant le Seigneur par un culte et un rite perpétuel en vos générations.

4 על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד

C’est sur le chandelier très pur qu’elles seront toujours placées en la présence du Seigneur.

5 ולקחת סלת--ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת

Tu prendras aussi de la fleur de farine, et tu cuiras avec elle douze pains qui auront chacun deux décimes;

6 ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה

Tu en placeras six des deux côtés sur la table très pure devant le Seigneur;

7 ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה

Et tu mettras sur eux de l’encens le plus luisant, afin que le pain soit un monument de l’oblation du Seigneur.

8 ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה--תמיד מאת בני ישראל ברית עולם

À chaque sabbat, ils seront changés devant le Seigneur, après qu’ils auront été reçus des enfants d’Israël, par une alliance perpétuelle;

9 והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה--חק עולם

Et ils appartiendront à Aaron et à ses fils, afin qu’ils les mangent dans un lieu saint, parce que c’est une chose très sainte des sacrifices du Seigneur en vertu d’un droit perpétuel.

10 ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי

Or voilà que le fils d’une femme israélite qu’elle avait eu d’un Egyptien parmi les enfants d’Israël, étant sorti, eut une querelle dans le camp avec un Israélite.

11 ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן

Et comme il blasphéma le nom de Dieu et le maudit, il fut conduit à Moïse (or sa mère s’appelait Salumith, fille de Dabri, de la tribu de Dan);

12 ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה

Et on le mit en prison, jusqu’à ce qu’on sût ce que commanderait le Seigneur.

13 וידבר יהוה אל משה לאמר

Le Seigneur parla à Moïse,

14 הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה

Disant: Fais sortir hors du camp le blasphémateur; que tous ceux qui l’ont entendu mettent leurs mains sur sa tête, et que tout le peuple le lapide.

15 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו

Et aux enfants d’Israël tu diras: Un homme qui maudira son Dieu, portera son péché;

16 ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח--בנקבו שם יומת

Et que celui qui blasphémera le nom du Seigneur, meure de mort; toute la multitude le lapidera, soit qu’il soit citoyen ou étranger. Que celui qui blasphème le nom du Seigneur meure de mort.

17 ואיש כי יכה כל נפש אדם--מות יומת

Que celui qui frappe et tue un homme, meure de mort.

18 ומכה נפש בהמה ישלמנה--נפש תחת נפש

Celui qui tuera un animal, en rendra un autre à sa place, c’est-à-dire, âme pour âme.

19 ואיש כי יתן מום בעמיתו--כאשר עשה כן יעשה לו

Celui qui fera un outrage à quelqu’un de ses concitoyens, comme il aura fait, ainsi il lui sera fait:

20 שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן--כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו

Il rendra fracture pour fracture, œil pour œil, dent pour dent. Quelque outrage qu’il ait fait, il sera obligé de le souffrir.

21 ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת

Celui qui frappera une bête, en rendra une autre. Celui qui frappera un homme, sera puni.

22 משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם

Qu’il y ait un jugement équitable parmi vous, que ce soit un étranger, ou un citoyen qui ait péché, parce que je suis le Seigneur votre Dieu.

23 וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה

Moïse parla donc aux enfants d’Israël, et ils firent sortir celui qui avait blasphémé hors du camp, et ils le lapidèrent. Et les enfants d’Israël firent comme avait ordonné le Seigneur à Moïse.