ויקרא 24

1 וידבר יהוה אל משה לאמר

Then the LORD said to Moses,

2 צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית--למאור להעלת נר תמיד

“Command the Israelites to bring you pure oil of pressed olives for the light, to keep the lamps burning continually.

3 מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה--תמיד חקת עולם לדרתיכם

Outside the veil of the Testimony in the Tent of Meeting, Aaron is to tend the lamps continually before the LORD from evening until morning. This is to be a permanent statute for the generations to come.

4 על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד

He shall tend the lamps on the pure gold lampstand before the LORD continually.

5 ולקחת סלת--ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת

You are also to take fine flour and bake twelve loaves, using two-tenths of an ephah for each loaf,

6 ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה

and set them in two rows—six per row—on the table of pure gold before the LORD.

7 ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה

And you are to place pure frankincense near each row, so that it may serve as a memorial portion for the bread, an offering made by fire to the LORD.

8 ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה--תמיד מאת בני ישראל ברית עולם

Every Sabbath day the bread is to be set out before the LORD on behalf of the Israelites as a permanent covenant.

9 והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה--חק עולם

It belongs to Aaron and his sons, who are to eat it in a holy place; for it is to him a most holy part of the offerings made by fire to the LORD—his portion forever.”

10 ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי

Now the son of an Israelite mother and an Egyptian father went out among the Israelites, and a fight broke out in the camp between him and an Israelite.

11 ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן

The son of the Israelite woman blasphemed the Name with a curse. So they brought him to Moses. (His mother’s name was Shelomith daughter of Dibri, of the tribe of Dan.)

12 ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה

They placed him in custody until the will of the LORD should be made clear to them.

13 וידבר יהוה אל משה לאמר

Then the LORD said to Moses,

14 הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה

“Take the blasphemer outside the camp, and have all who heard him lay their hands on his head; then have the whole assembly stone him.

15 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו

And you are to tell the Israelites, ‘If anyone curses his God, he shall bear the consequences of his sin.

16 ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח--בנקבו שם יומת

Whoever blasphemes the name of the LORD must surely be put to death; the whole assembly must surely stone him, whether he is a foreign resident or native; if he blasphemes the Name, he must be put to death.

17 ואיש כי יכה כל נפש אדם--מות יומת

And if a man takes the life of anyone else, he must surely be put to death.

18 ומכה נפש בהמה ישלמנה--נפש תחת נפש

Whoever kills an animal must make restitution—life for life.

19 ואיש כי יתן מום בעמיתו--כאשר עשה כן יעשה לו

If anyone injures his neighbor, whatever he has done must be done to him:

20 שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן--כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו

fracture for fracture, eye for eye, tooth for tooth. Just as he injured the other person, the same must be inflicted on him.

21 ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת

Whoever kills an animal must make restitution, but whoever kills a man must be put to death.

22 משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם

You are to have the same standard of law for the foreign resident and the native; for I am the LORD your God.’”

23 וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה

Then Moses spoke to the Israelites, and they took the blasphemer outside the camp and stoned him. So the Israelites did as the LORD had commanded Moses.