ויקרא 22

1 וידבר יהוה אל משה לאמר

Locutus quoque est Dominus ad Moysen, dicens:

2 דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי--אשר הם מקדשים לי אני יהוה

Loquere ad Aaron et ad filios ejus, ut caveant ab his quæ consecrata sunt filiorum Israël, et non contaminent nomen sanctificatorum mihi, quæ ipsi offerunt. Ego Dominus.

3 אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני--אני יהוה

Dic ad eos, et ad posteros eorum: Omnis homo qui accesserit de stirpe vestra ad ea quæ consecrata sunt, et quæ obtulerunt filii Israël Domino, in quo est immunditia, peribit coram Domino. Ego sum Dominus.

4 איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב--בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע

Homo de semine Aaron, qui fuerit leprosus, aut patiens fluxum seminis, non vescetur de his quæ sanctificata sunt mihi, donec sanetur. Qui tetigerit immundum super mortuo, et ex quo egreditur semen quasi coitus,

5 או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו

et qui tangit reptile, et quodlibet immundum cujus tactus est sordidus,

6 נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים

immundus erit usque ad vesperum, et non vescetur his quæ sanctificata sunt: sed cum laverit carnem suam aqua,

7 ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא

et occubuerit sol, tunc mundatus vescetur de sanctificatis, quia cibus illius est.

8 נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה

Morticinum et captum a bestia non comedent, nec polluentur in eis. Ego sum Dominus.

9 ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם

Custodiant præcepta mea, ut non subjaceant peccato, et moriantur in sanctuario, cum polluerint illud. Ego Dominus qui sanctifico eos.

10 וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש

Omnis alienigena non comedet de sanctificatis; inquilinus sacerdotis et mercenarius non vescentur ex eis.

11 וכהן כי יקנה נפש קנין כספו--הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו

Quem autem sacerdos emerit, et qui vernaculus domus ejus fuerit, his comedent ex eis.

12 ובת כהן--כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל

Si filia sacerdotis cuilibet ex populo nupta fuerit, de his quæ sanctificata sunt, et de primitiis non vescetur.

13 ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה--ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו

Sin autem vidua, vel repudiata, et absque liberis reversa fuerit ad domum patris sui: sicut puella consueverat, aletur cibis patris sui. Omnis alienigena comedendi ex eis non habet potestatem.

14 ואיש כי יאכל קדש בשגגה--ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש

Qui comederit de sanctificatis per ignorantiam, addet quintam partem cum eo quod comedit, et dabit sacerdoti in sanctuarium.

15 ולא יחללו את קדשי בני ישראל--את אשר ירימו ליהוה

Nec contaminabunt sanctificata filiorum Israël, quæ offerunt Domino:

16 והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם

ne forte sustineant iniquitatem delicti sui, cum sanctificata comederint. Ego Dominus qui sanctifico eos.

17 וידבר יהוה אל משה לאמר

Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens:

18 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה

Loquere ad Aaron et filios ejus, et ad omnes filios Israël, dicesque ad eos: Homo de domo Israël, et de advenis qui habitant apud vos, qui obtulerit oblationem suam, vel vota solvens, vel sponte offerens, quidquid illud obtulerit in holocaustum Domini,

19 לרצנכם תמים זכר--בבקר בכשבים ובעזים

ut offeratur per vos, masculus immaculatus erit ex bobus, et ovibus, et ex capris:

20 כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם

si maculam habuerit, non offeretis, neque erit acceptabile.

21 ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן--תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו

Homo qui obtulerit victimam pacificorum Domino, vel vota solvens, vel sponte offerens, tam de bobus quam de ovibus, immaculatum offeret ut acceptabile sit: omnis macula non erit in eo.

22 עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת--לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח--ליהוה

Si cæcum fuerit, si fractum, si cicatricem habens, si papulas, aut scabiem, aut impetiginem: non offeretis ea Domino, nec adolebitis ex eis super altare Domini.

23 ושור ושה שרוע וקלוט--נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה

Bovem et ovem, aure et cauda amputatis, voluntarie offerre potes, votum autem ex eis solvi non potest.

24 ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו

Omne animal, quod vel contritis, vel tusis, vel sectis ablatisque testiculis est, non offeretis Domino, et in terra vestra hoc omnino ne faciatis.

25 ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם--מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם

De manu alienigenæ non offeretis panes Deo vestro, et quidquid aliud dare voluerit, quia corrupta, et maculata sunt omnia: non suscipietis ea.

26 וידבר יהוה אל משה לאמר

Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens:

27 שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה

Bos, ovis et capra, cum genita fuerint, septem diebus erunt sub ubere matris suæ: die autem octavo, et deinceps, offerri poterunt Domino.

28 ושור או שה--אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

Sive illa bos, sive ovis, non immolabuntur una die cum fœtibus suis.

29 וכי תזבחו זבח תודה ליהוה--לרצנכם תזבחו

Si immolaveritis hostiam pro gratiarum actione Domino, ut possit esse placabilis,

30 ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה

eodem die comedetis eam: non remanebit quidquam in mane alterius diei. Ego Dominus.

31 ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה

Custodite mandata mea, et facite ea. Ego Dominus.

32 ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם

Ne polluatis nomen meum sanctum, ut sanctificer in medio filiorum Israël. Ego Dominus qui sanctifico vos,

33 המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה

et eduxi de terra Ægypti, ut essem vobis in Deum. Ego Dominus.