ויקרא 22
| וידבר יהוה אל משה לאמר | 1 |
And Jehovah spoke to Moses, saying,
| דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי--אשר הם מקדשים לי אני יהוה | 2 |
Speak unto Aaron, and to his sons, that they separate themselves from the holy things of the children of Israel, and that they profane not my holy name in the things that they hallow unto me: I am Jehovah.
| אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני--אני יהוה | 3 |
Say unto them, Every one of all your seed, throughout your generations, that approacheth the holy things, which the children of Israel hallow unto Jehovah, having his uncleanness upon him, that soul shall be cut off from before me: I am Jehovah.
| איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב--בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע | 4 |
Whatsoever man of the seed of Aaron is a leper, or hath a flux, he shall not eat of the holy things, until he is clean. And he that toucheth any one that is unclean by a dead person, or a man whose seed of copulation hath passed from him;
| או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו | 5 |
or a man that toucheth any crawling thing whereby he becometh unclean, or a man by whom he may become unclean, whatever may be his uncleanness,
| נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים | 6 |
— a person that toucheth any such shall be unclean until even, and shall not eat of the holy things; but he shall bathe his flesh with water,
| ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא | 7 |
and when the sun goeth down, he shall be clean, and may afterwards eat of the holy things; for it is his food.
| נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה | 8 |
Of a dead carcase and what is torn shall he not eat, to make himself unclean therewith: I am Jehovah.
| ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם | 9 |
And they shall keep my charge, lest they bear sin for it, and die by it, if they profane it: I am Jehovah who do hallow them.
| וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש | 10 |
And no stranger shall eat the holy thing; the sojourner with the priest, and the hired servant, shall not eat of the holy thing.
| וכהן כי יקנה נפש קנין כספו--הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו | 11 |
But if a priest buy any one for money, he may eat of it, and he that is born in his house: they may eat of his food.
| ובת כהן--כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל | 12 |
And a priest's daughter who is [married] to a stranger may not eat of the heave-offering of the holy things.
| ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה--ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו | 13 |
But a priest's daughter that becometh a widow, or is divorced, and hath no seed, and returneth unto her father's house, as in her youth, she may eat of her father's food; but no stranger shall eat thereof.
| ואיש כי יאכל קדש בשגגה--ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש | 14 |
And if a man eat of a holy thing through inadvertence, then he shall put the fifth part thereof unto it, and shall give it unto the priest with the holy thing.
| ולא יחללו את קדשי בני ישראל--את אשר ירימו ליהוה | 15 |
And they shall not profane the holy things of the children of Israel which they offer unto Jehovah,
| והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם | 16 |
and cause them to bear the iniquity of trespass when they eat their holy things; for I am Jehovah who do hallow them.
| וידבר יהוה אל משה לאמר | 17 |
And Jehovah spoke to Moses, saying,
| דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה | 18 |
Speak unto Aaron, and to his sons, and unto all the children of Israel, and say unto them, Whatever man of the house of Israel, or of the sojourners in Israel, that presenteth his offering for any of his vows, and for any of his voluntary offerings, which they present to Jehovah as a burnt-offering,
| לרצנכם תמים זכר--בבקר בכשבים ובעזים | 19 |
it shall be for your acceptance, without blemish, a male of the oxen, of the sheep, and of the goats.
| כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם | 20 |
Nothing that hath a defect shall ye present; for it shall not be acceptable for you.
| ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן--תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו | 21 |
And if any present a sacrifice of peace-offering to Jehovah to accomplish a vow, or a voluntary offering of oxen or small cattle, it shall be without blemish to be accepted: there shall be no defect therein.
| עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת--לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח--ליהוה | 22 |
Blind, or broken, or maimed, or ulcerous, or with itch, or scabbed — ye shall not present these to Jehovah, nor make an offering by fire of them on the altar to Jehovah.
| ושור ושה שרוע וקלוט--נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה | 23 |
A bullock and a sheep that hath a member too long or too short, that mayest thou offer as a voluntary offering; but as a vow it shall not be accepted.
| ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו | 24 |
That which is bruised, or crushed, or broken, or cut shall ye not present to Jehovah; neither in your land shall ye do [the like].
| ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם--מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם | 25 |
Nor from the hand of the stranger shall ye present the bread of your God, of any of these; for their corruption is in them: a defect is in them; they shall not be accepted for you.
| וידבר יהוה אל משה לאמר | 26 |
And Jehovah spoke to Moses, saying,
| שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה | 27 |
An ox, or a sheep, or a goat, when it is brought forth, shall be seven days under its dam; and from the eighth day and thenceforth it shall be accepted for an offering by fire to Jehovah.
| ושור או שה--אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד | 28 |
A cow, or sheep — it and its young shall ye not slaughter in one day.
| וכי תזבחו זבח תודה ליהוה--לרצנכם תזבחו | 29 |
And when ye sacrifice a sacrifice of thanksgiving to Jehovah, ye shall sacrifice it for your acceptance.
| ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה | 30 |
On that day shall it be eaten: ye shall leave none of it until morning: I am Jehovah.
| ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה | 31 |
And ye shall observe my commandments and do them: I am Jehovah.
| ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם | 32 |
And ye shall not profane my holy name; but I will be hallowed among the children of Israel: I am Jehovah who do hallow you,
| המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה | 33 |
who brought you out of the land of Egypt, to be your God: I am Jehovah.
