ויקרא 22

1 וידבר יהוה אל משה לאמר

上主訓示梅瑟：」

2 דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי--אשר הם מקדשים לי אני יהוה

你告訴亞郎和他的兒子，叫他們對以色列子民獻與我的聖物應謹慎，免得褻瀆了我的聖名：我是上主。

3 אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני--אני יהוה

你對他們說：世世代代，你們後裔中，若有玷汙不潔的，竟敢接近以色列子民獻與上主的聖物，這人應由我面前剷除：我是上主。

4 איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב--בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע

亞郎的後裔中，凡患癩病或淋病的，在他未取潔之前，不可吃聖物；凡摸過死屍所染不潔之物的，或遺精的人，

5 או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו

或摸了任何能染上不潔的爬蟲，或摸了能使自己染上任何不潔的人；

6 נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים

凡摸了這些東西的人，直到晚上是不潔的，除非他用水洗身，不准吃聖物。

7 ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא

太陽一落，他就潔淨了，以後可以吃聖物，因為這是屬他的食物。

8 נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה

不可吃自死或被猛壽撕裂的獸肉，免得染上不潔：我是上主。

9 ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם

他們應遵守我的訓令，免陷於罪惡；因此褻瀆訓令的，必遭死亡：我是使他們成聖的上主。

10 וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש

任何族外人，不准吃聖物；司祭的客人和傭工，也不准吃聖物；

11 וכהן כי יקנה נפש קנין כספו--הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו

但是司祭用銀錢買來的僕人，卻可以吃；凡生在他家的人，也可以吃這食物。

12 ובת כהן--כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל

司祭的女兒，如嫁給族外人為妻，不准吃作獻儀的聖物；

13 ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה--ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו

但是司祭的女兒，如成了寡婦或棄婦，因沒有兒子，又回到父家，如同她年輕時一樣，可以吃她父親的食物；但是任何族外人不得吃。

14 ואיש כי יאכל קדש בשגגה--ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש

如果一人因不慎而吃了聖物，應償還所吃的聖物，還應另加五分之一，交與司祭。

15 ולא יחללו את קדשי בני ישראל--את אשר ירימו ליהוה

司祭不應讓以色列子民褻瀆所獻與上主的聖物，

16 והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם

而使他們應吃自己獻的聖物，負起賠償的罪債；因為我是使他們成聖的上主。「祭牲應無瑕疵

17 וידבר יהוה אל משה לאמר

上主訓示梅瑟說：」

18 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה

你告訴和亞郎和他的兒子，以及全體以色列子民說：以色列家中或住在以色列中的外方人，任何人如奉獻祭品，不管是為還願，或出於自願，獻給上主作全番祭的，

19 לרצנכם תמים זכר--בבקר בכשבים ובעזים

應是一隻無暇的公牛，公綿羊，或公山羊，方蒙悅納。

20 כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם

凡身上有殘疾的，你們不應奉獻，因為這樣為你們決不會獲得悅納。

21 ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן--תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו

如有人為還願，或出於自願，給上主奉獻牛羊作和平祭品，應是無暇的，方蒙悅納；身上不應有任何殘疾。

22 עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת--לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח--ליהוה

眼瞎的或殘廢的，或斷肢的，或患潰瘍的，或生痲疹的，或長癬疥的：這樣的牲畜，你們不可獻給上主；任何這樣的牲畜，不可放在祭壇上，獻給上主作火祭。

23 ושור ושה שרוע וקלוט--נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה

一腿太長或太短的牛或羊，你可現為自願祭祭品；但為還願，必不被悅納。

24 ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו

此外，凡睪丸傷壞，砸碎，破裂，割去的牲畜，你們不可獻給上主；在你們的地域內，萬不可舉行這樣的祭獻，

25 ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם--מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם

也不可由外邦人手內接受這樣的牲畜，獻給你們的天主作供物，因為身上殘廢的，有缺陷的，為你們不會獲得悅納。」

26 וידבר יהוה אל משה לאמר

上主訓示梅瑟說：

27 שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה

「幾時牛或綿羊或山羊一生下，應七天同其母在一起；自第八天，作為上主的火祭祭品，方蒙悅納。

28 ושור או שה--אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

牛羊及其幼雛，不可在同一日內宰殺。

29 וכי תזבחו זבח תודה ליהוה--לרצנכם תזבחו

幾時你們給上主奉獻感恩祭，應這樣奉獻，才獲得悅納：

30 ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה

祭肉，應在當天吃完，不應留到次日早晨：我是上主。

31 ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה

你們應遵守我的命令，一一依照執行：我是上主。

32 ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם

不要褻瀆我的聖名，叫我在以色列子民中常被尊為聖；我是使你們成聖的上主，

33 המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה

是我由埃及地領你們出來，為作為你們的天主：我是上主。」