ויקרא 21

1 ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו

And the Lord said unto Moses, Speak unto the priests the sons of Aaron, and say unto them, None [of them] shall defile himself on the dead, among his people;

2 כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו

But on his kin, that is near unto him, [that is, ] on his mother, and on his father, and on his son, and on his daughter, and on his brother,

3 ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש--לה יטמא

And on his sister that is a virgin, that is nigh unto him, who hath had no husband: on her may he defile himself.

4 לא יטמא בעל בעמיו--להחלו

The chief man among his people shall not defile himself, to be profaned thereby.

5 לא יקרחה (יקרחו) קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם--לא ישרטו שרטת

They shall not make any baldness upon their head, and the corner of their beard shall they not shave off, and in their flesh shall they not make any incision.

6 קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם--והיו קדש

Holy shall they be unto their God, and they shall not profane the name of their God; for the fire-offerings of the Lord, the bread of their God, do they offer, they shall therefore be holy.

7 אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו

A woman that is a harlot, or one profaned, shall they not take; and a woman put away from her husband shall they not take; for holy is he unto his God.

8 וקדשתו--כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך--כי קדוש אני יהוה מקדשכם

And thou shalt sanctify him; for the bread of thy God doth he offer: holy shall he be unto thee; for I the Lord, who sanctify you, am holy.

9 ובת איש כהן כי תחל לזנות--את אביה היא מחללת באש תשרף

And if the daughter of any priest profane herself by committing incest, her father doth she profane: with fire shall she be burnt.

10 והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים--את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם

And the priest that is highest among his brethren, upon whose head the anointing oil hath been poured, and who hath been consecrated to put on the garments, shall not let the hair of his head grow long, and his garments shall he not rend;

11 ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא

Neither shall he go in to any dead body; even on his father, and on his mother shall he not defile himself.

12 ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו--אני יהוה

And out of the sanctuary shall he not go, that he may not profane the sanctuary of his God; for the crown of the anointing oil of his God is upon him: I am the Lord.

13 והוא אשה בבתוליה יקח

And he shall take a wife in her virgin state.

14 אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה

A widow, and a divorced woman, and one profaned, [and] a harlot, these shall he not take; but a virgin of his own people shall he take for wife;

15 ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו

So that he may not profane his seed among his people; for I, the Lord, do sanctify him.

16 וידבר יהוה אל משה לאמר

And the Lord spoke unto Moses, saying,

17 דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום--לא יקרב להקריב לחם אלהיו

Speak unto Aaron, saying, Whosoever of thy seed in their generations it be on whom there is any blemish, shall not approach to offer the bread of his God.

18 כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע

For whatsoever man it be on whom there is a blemish, shall not approach: a blind, or a lame man, or one that hath a flattened nose, or a man one of whose limbs is too long,

19 או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד

Or a man who hath a broken foot, or a broken hand,

20 או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך

Or a crookbacked, or a dwarf, or one that hath a blemish in his eye, or the itch, or the scurvy, or the testicles broken.

21 כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן--לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו--את לחם אלהיו לא יגש להקריב

Every man on whom there is a blemish, of the seed of Aaron the priest, shall not come nigh to offer the fire-offerings of the Lord: there is a blemish on him; he shall not come nigh to offer the bread of his God.

22 לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל

The brewed of his God, both of the most holy, and of the holy things he may eat.

23 אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש--כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם

Only unto the vail, and unto the altar shall he not come nigh, because there is a blemish on him; that he profane not my holy things; for I the Lord do sanctify them.

24 וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל

And Moses spoke thus unto Aaron, and to his sons, and unto all the children of Israel.