< ויקרא 2 >
ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה--סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה | 1 |
Whanne a soule offrith an offryng of sacrifice to the Lord, flour of wheete schal be his offring. And he schal schede oile ther onne,
והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה--אשה ריח ניחח ליהוה | 2 |
and he schal putte encense, and he schal bere to the sones of Aaron, preest, of whiche sones oon schal take an handful of `flour of whete, and of oile, and alle the encense; and he schal putte a memorial on the auter, in to swettest odour to the Lord.
והנותרת מן המנחה--לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה | 3 |
Forsothe that that `is residue of the sacrifice schal be Aarons and hise sones, the hooli of hooli thingis of offryngis to the Lord.
וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור--סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן | 4 |
Forsothe whanne thou offrist a sacrifice bakun in an ouene of whete flour, that is, loouys without sour dow, spreynd with oile, and therf breed sodun in watir, bawmed with oile;
ואם מנחה על המחבת קרבנך--סלת בלולה בשמן מצה תהיה | 5 |
if thin offryng is `of a friyng panne, of wheete flour spreynd with oile and without sour dow,
פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא | 6 |
thou schalt departe it in smale partis, and thou schalt schede oile ther onne.
ואם מנחת מרחשת קרבנך--סלת בשמן תעשה | 7 |
Ellis if the sacrifice is of a gridele, euenli the whete flour schal be spreynd with oile;
והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה--ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח | 8 |
which whete flour thou schalt offre to the Lord, and schalt bitake in the hondis of the preest.
והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה--אשה ריח ניחח ליהוה | 9 |
And whanne he hath offrid it, he schal take a memorial of the sacrifice, and he schal brenne it on the auter, in to `odour of swetnesse to the Lord.
והנותרת מן המנחה--לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה | 10 |
Sotheli what euer thing `is residue, it schal be Aarons and hise sones, the hooly of hooli thingis of the offryngis to the Lord.
כל המנחה אשר תקריבו ליהוה--לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה | 11 |
Ech offryng which is offrid to the Lord, schal be without sour dow, nether ony thing of sour dow, and of hony, schal be brent in the sacrifice of the Lord.
קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח | 12 |
Ye schulen offre oneli the firste fruytis of tho, and yiftis; sotheli tho schulen not be put on the auter, in to odour of swetnesse.
וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח | 13 |
Whateuer thing of sacrifice thou schalt offre, thou schalt make it sauery with salt, nether thou schalt take awey the salt of the boond of pees of thi God fro thi sacrifice; in ech offryng thou schalt offre salt.
ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה--אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך | 14 |
Forsothe if thou offrist a yifte of the firste thingis of thi fruytis to the Lord, of `eeris of corn yit grene, thou schalt seenge tho in fier, and thou schalt breke in the maner of seedis; and so thou schalt offre thi firste fruytis to the Lord,
ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא | 15 |
and thou schalt schede oyle theronne, and schalt putte encense, for it is the offryng of the Lord.
והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה--אשה ליהוה | 16 |
Of which the preest schal brenne, in to mynde of the yifte, a part of the `seedis brokun, and of oyle, and al the encense.