ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה--סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה | 1 |
והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה--אשה ריח ניחח ליהוה | 2 |
והנותרת מן המנחה--לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה | 3 |
וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור--סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן | 4 |
ואם מנחה על המחבת קרבנך--סלת בלולה בשמן מצה תהיה | 5 |
פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא | 6 |
ואם מנחת מרחשת קרבנך--סלת בשמן תעשה | 7 |
והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה--ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח | 8 |
והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה--אשה ריח ניחח ליהוה | 9 |
והנותרת מן המנחה--לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה | 10 |
כל המנחה אשר תקריבו ליהוה--לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה | 11 |
קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח | 12 |
וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח | 13 |
ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה--אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך | 14 |
ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא | 15 |
והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה--אשה ליהוה | 16 |