< ויקרא 15 >
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר | 1 |
And the LORD spoke to Moses and to Aaron, saying,
דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו--זובו טמא הוא | 2 |
Speak to the children of Israel, and say to them, When any man hath a running issue out of his flesh, [because of] his issue he [is] unclean.
וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו--טמאתו הוא | 3 |
And this shall be his uncleanness in his issue: whether his flesh shall run with his issue, or his flesh be stopped from his issue, it [is] his uncleanness.
כל המשכב אשר ישכב עליו הזב--יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא | 4 |
Every bed on which he lieth that hath the issue, is unclean: and every thing on which he sitteth, shall be unclean.
ואיש אשר יגע במשכבו--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב | 5 |
And whoever toucheth his bed, shall wash his clothes, and bathe [himself] in water, and be unclean until the evening.
והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב | 6 |
And he that sitteth on [any] thing on which he sat that hath the issue, shall wash his clothes, and bathe [himself] in water, and be unclean until the evening.
והנגע בבשר הזב--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב | 7 |
And he that toucheth the flesh of him that hath the issue, shall wash his clothes, and bathe [himself] in water, and be unclean until the evening.
וכי ירק הזב בטהור--וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב | 8 |
And if he that hath the issue shall spit upon him that is clean; then he shall wash his clothes, and bathe [himself] in water, and be unclean until the evening.
וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב--יטמא | 9 |
And whatever saddle he rideth upon that hath the issue, shall be unclean.
וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו--יטמא עד הערב והנושא אותם--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב | 10 |
And whoever toucheth any thing that was under him shall be unclean until the evening; and he that beareth [any of] those things, shall wash his clothes, and bathe [himself] in water, and be unclean until the evening.
וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים--וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב | 11 |
And whomsoever he toucheth that hath the issue (and hath not rinsed his hands in water) he shall wash his clothes, and bathe [himself] in water, and be unclean until the evening.
וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ--ישטף במים | 12 |
And the vessel of earth that he toucheth who hath the issue, shall be broken: and every vessel of wood shall be rinsed in water.
וכי יטהר הזב מזובו--וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר | 13 |
And when he that hath an issue is cleansed of his issue; then he shall number to himself seven days for his cleansing, and wash his clothes, and bathe his flesh in running water, and shall be clean.
וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן | 14 |
And on the eighth day he shall take to him two turtle-doves, or two young pigeons, and come before the LORD to the door of the tabernacle of the congregation, and give them to the priest:
ועשה אתם הכהן--אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו | 15 |
And the priest shall offer them, the one [for] a sin-offering, and the other [for] a burnt-offering; and the priest shall make an atonement for him before the LORD for his issue.
ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע--ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב | 16 |
And if any man's seed of copulation shall go from him, then he shall wash all his flesh in water, and be unclean until the evening.
וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע--וכבס במים וטמא עד הערב | 17 |
And every garment, and every skin on which is the seed of copulation, shall be washed with water, and be unclean until the evening.
ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע--ורחצו במים וטמאו עד הערב | 18 |
The woman also with whom man shall lie [with] seed of copulation, they shall [both] bathe [themselves] in water, and be unclean until the evening.
ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה--שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב | 19 |
And if a woman shall have an issue, [and] her issue in her flesh be blood, she shall be put apart seven days: and whoever toucheth her shall be unclean until the evening.
וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא | 20 |
And every thing that she lieth upon in her separation shall be unclean: every thing also that she sitteth upon shall be unclean.
וכל הנגע במשכבה--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב | 21 |
And whoever toucheth her bed shall wash his clothes, and bathe [himself] in water, and be unclean until the evening.
וכל הנגע--בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב | 22 |
And whoever toucheth any thing that she sat upon shall wash his clothes, and bathe [himself] in water, and be unclean until the evening.
ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו--בנגעו בו יטמא עד הערב | 23 |
And if it [be] on [her] bed, or on any thing on which she sitteth, when he toucheth it, he shall be unclean until the evening.
ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו--וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא | 24 |
And if any man shall lie with her at all, and her flowers be upon him, he shall be unclean seven days: and all the bed on which he lieth shall be unclean.
ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה--טמאה הוא | 25 |
And if a woman shall have an issue of her blood many days out of the time of her separation, or if it shall run beyond the time of her separation; all the days of the issue of her uncleanness shall be as the days of her separation: she [shall be] unclean.
כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה--כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו--טמא יהיה כטמאת נדתה | 26 |
Every bed on which she lieth all the days of her issue shall be to her as the bed of her separation: and whatever she sitteth upon shall be unclean as the uncleanness of her separation.
וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב | 27 |
And whoever toucheth those things shall be unclean, and shall wash his clothes, and bathe [himself] in water, and be unclean until the evening.
ואם טהרה מזובה--וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר | 28 |
But if she shall be cleansed of her issue, then she shall number to herself seven days, and after that she shall be clean.
וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד | 29 |
And on the eighth day she shall take to her two turtles, or two young pigeons, and bring them to the priest, to the door of the tabernacle of the congregation.
ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה | 30 |
And the priest shall offer the one [for] a sin-offering, and the other [for] a burnt-offering; and the priest shall make an atonement for her before the LORD for the issue of her uncleanness.
והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם | 31 |
Thus shall ye separate the children of Israel from their uncleanness: that they die not in their uncleanness, when they defile my tabernacle that [is] among them.
זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה | 32 |
This [is] the law of him that hath an issue, and [of him] whose seed goeth from him, and [he] is defiled therewith.
והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה | 33 |
And of her that is sick of her flowers, and of him that hath an issue, of the man and of the woman, and of him that lieth with her that is unclean.