< ויקרא 14 >
Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens:
זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן | 2 |
Hic est ritus leprosi, quando mundandus est: Adducetur ad sacerdotem:
ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע | 3 |
qui egressus de castris, cum invenerit lepram esse mundatam,
וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב | 4 |
præcipiet ei, qui purificatur, ut offerat duos passeres vivos pro se, quibus vesci licitum est, et lignum cedrinum, vermiculumque et hyssopum.
וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת--אל כלי חרש על מים חיים | 5 |
Et unum ex passeribus immolari iubebit in vase fictili super aquas viventes:
את הצפר החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים | 6 |
alium autem vivum cum ligno cedrino, et cocco et hyssopo, tinget in sanguine passeris immolati,
והזה על המטהר מן הצרעת--שבע פעמים וטהרו ושלח את הצפר החיה על פני השדה | 7 |
quo asperget illum, qui mundandus est, septies, ut iure purgetur: et dimittet passerem vivum, ut in agrum avolet.
וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים | 8 |
Cumque laverit homo vestimenta sua, radet omnes pilos corporis, et lavabitur aqua: purificatusque ingredietur castra, ita dumtaxat ut maneat extra tabernaculum suum septem diebus,
והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים--וטהר | 9 |
et die septimo radet capillos capitis, barbamque et supercilia, ac totius corporis pilos. Et lotis rursum vestibus et corpore,
וביום השמיני יקח שני כבשים תמימם וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן | 10 |
die octavo assumet duos agnos immaculatos, et ovem anniculam absque macula, et tres decimas similæ in sacrificium, quæ conspersa sit oleo, et seorsum olei sextarium.
והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר--ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד | 11 |
Cumque sacerdos purificans hominem, statuerit eum, et hæc omnia coram Domino in ostio tabernaculi testimonii,
ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם--ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה | 12 |
tollet agnum, et offeret eum pro delicto, oleique sextarium. Et oblatis ante Dominum omnibus,
ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה--במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן--קדש קדשים הוא | 13 |
immolabit agnum, ubi solet immolari hostia pro peccato, et holocaustum, id est, in loco sancto. Sicut enim pro peccato, ita et pro delicto ad sacerdotem pertinet hostia: Sancta sanctorum est.
ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית | 14 |
Assumensque sacerdos de sanguine hostiæ, quæ immolata est pro delicto, ponet super extremum auriculæ dextræ eius qui mundatur, et super pollices manus dextræ et pedis:
ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית | 15 |
et de olei sextario mittet in manum suam sinistram,
וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה | 16 |
tingetque digitum dextrum in eo, et asperget coram Domino septies.
ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית--על דם האשם | 17 |
Quod autem reliquum est olei in læva manu, fundet super extremum auriculæ dextræ eius qui mundatur, et super pollices manus ac pedis dextri, et super sanguinem qui effusus est pro delicto,
והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה | 18 |
et super caput eius.
ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה | 19 |
Rogabitque pro eo coram Domino, et faciet sacrificium pro peccato. Tunc immolabit holocaustum,
והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר | 20 |
et ponet illud in altari cum libamentis suis, et homo rite mundabitur.
ואם דל הוא ואין ידו משגת--ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה--ולג שמן | 21 |
Quod si pauper est, et non potest manus eius invenire quæ dicta sunt, pro delicto assumet agnum ad oblationem, ut roget pro eo sacerdos, decimamque partem similæ conspersæ oleo in sacrificium, et olei sextarium,
ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה | 22 |
duosque turtures sive duos pullos columbæ, quorum unus sit pro peccato, et alter in holocaustum:
והביא אתם ביום השמיני לטהרתו--אל הכהן אל פתח אהל מועד לפני יהוה | 23 |
offeretque ea die octavo purificationis suæ sacerdoti, ad ostium tabernaculi testimonii coram Domino.
ולקח הכהן את כבש האשם ואת לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה | 24 |
Qui suscipiens agnum pro delicto et sextarium olei, levabit simul:
ושחט את כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית | 25 |
immolatoque agno, de sanguine eius ponet super extremum auriculæ dextræ illius qui mundatur, et super pollices manus eius ac pedis dextri:
ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית | 26 |
olei vero partem mittet in manum suam sinistram,
והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית--שבע פעמים לפני יהוה | 27 |
in quo tingens digitum dextræ manus asperget septies coram Domino:
ונתן הכהן מן השמן אשר על כפו על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית--על מקום דם האשם | 28 |
tangetque extremum dextræ auriculæ illius qui mundatur, et pollices manus ac pedis dextri in loco sanguinis qui effusus est pro delicto:
והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר--לכפר עליו לפני יהוה | 29 |
reliquam autem partem olei, quæ est in sinistra manu, mittet super caput purificati, ut placet pro eo Dominum:
ועשה את האחד מן התרים או מן בני היונה מאשר תשיג ידו | 30 |
et turturem sive pullum columbæ offeret,
את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה--על המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה | 31 |
unum pro delicto, et alterum in holocaustum cum libamentis suis.
זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו | 32 |
Hoc est sacrificium leprosi, qui habere non potest omnia in emundationem sui.
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר | 33 |
Locutusque est Dominus ad Moysen et Aaron, dicens:
כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם | 34 |
Cum ingressi fueritis Terram Chanaan, quam ego dabo vobis in possessionem, si fuerit plaga lepræ in ædibus,
ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית | 35 |
ibit cuius est domus, nuncians sacerdoti, et dicet: Quasi plaga lepræ videtur mihi esse in domo mea.
וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית | 36 |
At ille præcipiet ut efferant universa de domo, priusquam ingrediatur eam, et videat utrum leprosa sit, ne immunda fiant omnia quæ in domo sunt. Intrabitque postea ut consideret lepram domus:
וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר | 37 |
et cum viderit in parietibus illius quasi valliculas pallore sive rubore deformes, et humiliores superficie reliqua,
ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים | 38 |
egredietur ostium domus, et statim claudet illam septem diebus.
ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית | 39 |
Reversusque die septimo, considerabit eam. Si invenerit crevisse lepram,
וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא | 40 |
iubebit erui lapides in quibus lepra est, et proiici eos extra civitatem in locum immundum:
ואת הבית יקצע מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא | 41 |
domum autem ipsam radi intrinsecus per circuitum, et spargi pulverem rasuræ extra urbem in locum immundum,
ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית | 42 |
lapidesque alios reponi pro his qui ablati fuerint, et luto alio liniri domum.
ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח | 43 |
Sin autem postquam eruti sunt lapides, et pulvis erasus, et alia terra lita,
ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית--צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא | 44 |
ingressus sacerdos viderit reversam lepram, et parietes respersos maculis, lepra est perseverans, et immunda domus:
ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא | 45 |
quam statim destruent, et lapides eius ac ligna, atque universum pulverem proiicient extra oppidum in locum immundum.
והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו--יטמא עד הערב | 46 |
Qui intraverit domum quando clausa est, immundus erit usque ad vesperum:
והשכב בבית יכבס את בגדיו והאכל בבית יכבס את בגדיו | 47 |
et qui dormierit in ea, et comederit quippiam, lavabit vestimenta sua.
ואם בא יבא הכהן וראה והנה לא פשה הנגע בבית אחרי הטח את הבית--וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע | 48 |
Quod si introiens sacerdos viderit lepram non crevisse in domo, postquam denuo lita fuerit, purificabit eam reddita sanitate:
ולקח לחטא את הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב | 49 |
et in purificationem eius sumet duos passeres, lignumque cedrinum, et vermiculum atque hyssopum:
ושחט את הצפר האחת אל כלי חרש על מים חיים | 50 |
et immolato uno passere in vase fictili super aquas vivas,
ולקח את עץ הארז ואת האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל הבית שבע פעמים | 51 |
tollet lignum cedrinum, et hyssopum, et coccum et passerem vivum, et tinget omnia in sanguine passeris immolati, atque in aquis viventibus, et asperget domum septies,
וחטא את הבית--בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב--ובשני התולעת | 52 |
purificabitque eam tam in sanguine passeris quam in aquis viventibus, et in passere vivo, lignoque cedrino et hyssopo atque vermiculo.
ושלח את הצפר החיה אל מחוץ לעיר--אל פני השדה וכפר על הבית וטהר | 53 |
Cumque dimiserit passerem avolare in agrum libere, orabit pro domo, et iure mundabitur.
זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק | 54 |
Ista est lex omnis lepræ et percussuræ,
lepræ vestium et domorum,
cicatricis et erumpentium papularum, lucentis maculæ, et in varias species, coloribus immutatis,
להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת | 57 |
ut possit sciri quo tempore mundum quid, vel immundum sit.