< ויקרא 11 >
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם | 1 |
Och Herren talade med Mose och Aaron, och sade till dem:
דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ | 2 |
Taler med Israels barn, och säger: Dessa äro de djur, som I äta skolen, ibland all djur på jordene.
כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה--אתה תאכלו | 3 |
Allt det som ibland djuren tveklöfvadt är, och idislar, det skolen I äta.
אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס--טמא הוא לכם | 4 |
Men det som idislar, och är klöfvadt, dock icke tveklöfvadt, såsom camelen, det är eder orent, och I skolen icke ätat.
ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם | 5 |
Cuniler idisla väl, men de äro icke tveklöfvade; derföre äro de orene.
ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם | 6 |
Haren idislar ock, men han är icke tveklöfvad; derföre är han eder oren.
ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם | 7 |
Och svinet är väl klöfvadt, men det idislar icke; derföre är det eder orent.
מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם | 8 |
Af desses kött skolen I icke äta, och icke komma vid deras as; ty de äro eder oren.
את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים--אתם תאכלו | 9 |
Detta skolen I äta ibland det som i vattnena är: allt det som spol och fjäll hafver i floder, i hafvena, och i bäckom, det skolen I äta.
וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים--שקץ הם לכם | 10 |
Men allt det som icke hafver spol och fjäll i hafvena och i bäckom, ibland allt det som röres i vattnen, och allt det som lefver i vattne, det skall vara eder en vederstyggelse;
ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו | 11 |
Att I icke äten af dess kött, och skyr vid deras as;
כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים--שקץ הוא לכם | 12 |
Ty allt det som icke hafver spol och fjäll i vattnena, der skolen I sky veder.
ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה | 13 |
Och detta skolen I sky veder ibland foglarna, att I icke äten dem: örnen, höken, falken,
ואת הדאה--ואת האיה למינה | 14 |
Gamen, gladona, och det af deras art är,
Och alle korpar med deras art,
ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו | 16 |
Strutsfoglen, ugglona, göken, sparfhöken med sine art,
ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף | 17 |
Stenugglona, svanen, ufven,
ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם | 18 |
Flädermusena, rördrommen,
ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף | 19 |
Storken, hägren, skrikona med sine art, vidhöfden och svalona.
כל שרץ העוף ההלך על ארבע--שקץ הוא לכם | 20 |
Och allt det sig rörer ibland foglarna, och går på fyra fötter, det skall vara eder en vederstyggelse.
אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא (לו) כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ | 21 |
Dock detta skolen I äta af foglom, det sig rörer och går på fyra fötter, hvilkas knä stå tillbaka, der det med hoppar på jordene;
את אלה מהם תאכלו--את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו | 22 |
Deraf mån I äta, såsom är Arbe med sin art, och Saleam med sin art, och Hargol med sin art, och Hagab med sin art.
וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים--שקץ הוא לכם | 23 |
Allt det eljest hafver fyra fötter ibland foglarna, det skall vara eder en vederstyggelse;
ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב | 24 |
Och I skolen räkna dem oren. Den som kommer vid deras as, han skall vara oren allt intill aftonen.
וכל הנשא מנבלתם--יכבס בגדיו וטמא עד הערב | 25 |
Och den som någorsderas as bär, han skall två sin kläder, och skall blifva oren allt intill aftonen.
לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה--טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא | 26 |
Derföre, allt det djur, som klöfvadt är, och icke tveklöfvadt, och idislar icke, det skall vara eder orent; den som kommer dervid, han blifver oren.
וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע--טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב | 27 |
Och allt det som går på händer ibland djuren, som gå på fyra fötter, det skall vara eder orent; den som kommer vid deras as, han skall vara oren allt intill aftonen.
והנשא את נבלתם--יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם | 28 |
Och den som deras as bär, han skall två sin kläder, och vara oren allt intill aftonen; ty allt sådant är eder orent.
וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו | 29 |
Desse skola ock vara eder oren ibland de djur, som krypa på jordene: lekatten, musen, paddan, hvart efter sitt slag,
והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת | 30 |
Igelkotten, molken, ödlan, stellion, mullvaden;
אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב | 31 |
De äro eder oren ibland allt det som kryper; den som kommer vid deras as, han skall vara oren intill aftonen.
וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר | 32 |
Och allt det som ett sådant dödt as på faller, det varder orent; vare sig allahanda träkäril, eller kläder, eller skinn, eller säck, och all sådana redskap, der man något med gör, skall man låta i vatten, och det blifver orent intill aftonen; så varder det rent.
וכל כלי חרש--אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו | 33 |
Allahanda lerkäril, om ett sådant as deruti faller, varder allt orent, som deruti är, och skall sönderslås.
מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים--יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא | 34 |
All mat, som man äter, om det vattnet kommer deruti, den är oren; och all dryck, som man dricker af allahanda sådana kärile, är oren.
וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא--תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם | 35 |
Och allt det som ett sådant as på faller, det blifver orent, vare sig ugn eller kettlar, det skall man slå sönder; ty det är orent, och skall vara eder orent.
אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא | 36 |
Dock brunnar, källor och dammar äro rene; den som kommer vid deras as, han är oren.
וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע--טהור הוא | 37 |
Och om ett sådant as fölle på säd, som man sått hafver, så är hon dock ren.
וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו--טמא הוא לכם | 38 |
Men gjuter man vatten på sädena, och sedan fölle sådant as deruppå, så vorde hon eder oren.
וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה--הנגע בנבלתה יטמא עד הערב | 39 |
Om ett djur dör, det I äta mågen, den som kommer vid det aset, den är oren intill aftonen.
והאכל מנבלתה--יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה--יכבס בגדיו וטמא עד הערב | 40 |
Den som äter af sådant as, han skall två sin kläder och skall blifva oren intill aftonen; så ock den som bär ett sådant as, han skall två sin kläder, och blifva oren intill aftonen.
וכל השרץ השרץ על הארץ--שקץ הוא לא יאכל | 41 |
Det som kräker på jordene, skall vara eder en vederstyggelse, och man skall icke ätat.
כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ--לא תאכלום כי שקץ הם | 42 |
Och allt det som går på bukenom, och allt det som går på fyra eller flere fötter, af allo thy som kräker på jordene, det skolen I icke äta; ty det skall vara eder en vederstyggelse.
אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם | 43 |
Görer edra själar icke till styggelse, och besmitter eder icke deruppå, så att I blifven orene.
כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ | 44 |
Ty jag är Herren edar Gud; derföre skolen I helga eder, att I blifven helige, ty jag är helig; och I skolen icke orena edra själar på något kräkande djur, som på jordene kräker.
כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני | 45 |
Ty jag är Herren, som hafver fört eder utur Egypti land, att jag skall vara edar Gud; derföre skolen I vara helige, ty jag är helig.
זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ | 46 |
Detta är lagen öfver djur, och foglar, och allahanda kräkande djur i vattnena, och allahanda djur, som kräka på jordene;
להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל | 47 |
Att I skolen veta åtskilnad på hvad orent och rent är, och hvad djur man äta, och hvad man icke äta skall.