< איכה 5 >
זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו | 1 |
Emlékezzél meg Uram, mi esett meg rajtunk; tekintsd meg és lásd meg gyalázatunkat!
נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים | 2 |
A mi örökségünk idegenekre szállt; házaink a jövevényekéi.
יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות | 3 |
Apátlan árvák lettünk; anyáink, mint az özvegyek.
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו | 4 |
Vizünket pénzért iszszuk, tűzifánkat áron kapjuk.
על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו | 5 |
Nyakunknál fogva hajtatunk; elfáradtunk, nincsen nyugtunk.
מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם | 6 |
Égyiptomnak adtunk kezet, az assziroknak, hogy jóllakjunk kenyérrel.
אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו | 7 |
Apáink vétkeztek; nincsenek; mi hordozzuk vétkeiket.
עבדים משלו בנו פרק אין מידם | 8 |
Szolgák uralkodnak rajtunk; nincs a ki megszabadítson kezökből.
בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר | 9 |
Életünk veszélyeztetésével szerezzük kenyerünket a pusztában levő fegyver miatt.
עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב | 10 |
Bőrünk, mint a kemencze, megfeketedett az éhség lázától.
נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה | 11 |
Az asszonyokat meggyalázták Sionban, a szűzeket Júda városaiban.
שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו | 12 |
A fejedelmeket kezökkel akasztották fel; a vének orczáit nem becsülik.
בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו | 13 |
Az ifjak a kézi malmot hordozzák, és a gyermekek a fahordásban botlanak el.
זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם | 14 |
A vének eltüntek a kapuból, megszüntek az ifjak énekelni.
שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו | 15 |
Oda van a mi szívünk öröme, gyászra fordult a mi körtánczunk.
נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו | 16 |
Elesett a mi fejünknek koronája, jaj most nékünk mert vétkeztünk!
על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו | 17 |
Ezért lett beteg a mi szívünk, ezekért homályosodtak meg a mi szemeink;
על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו | 18 |
A Sion hegyéért, hogy elpusztult; rókák futkosnak azon!
אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור | 19 |
Te Uram örökké megmaradsz; a te királyi széked nemzedékről nemzedékre!
למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים | 20 |
Miért feledkezel el örökre mi rólunk? miért hagysz el minket hosszú időre?
השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם | 21 |
Téríts vissza Uram magadhoz és visszatérünk; újítsd meg a mi napjainkat, mint régen.
כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד | 22 |
Mert bizony-bizony megvetettél minket; megharagudtál ránk felettébb!