< איכה 5 >
זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו | 1 |
Gedenke, HERR, wie es uns geht; schaue und siehe an unsre Schmach!
נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים | 2 |
Unser Erbe ist den Fremden zuteil geworden und unsre Häuser den Ausländern.
יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות | 3 |
Wir sind Waisen und haben keinen Vater; unsre Mütter sind Witwen.
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו | 4 |
Unser Wasser müssen wir um Geld trinken; unser Holz muß man bezahlt bringen lassen.
על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו | 5 |
Man treibt uns über Hals; und wenn wir schon müde sind, läßt man uns doch keine Ruhe.
מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם | 6 |
Wir haben uns müssen Ägypten und Assur ergeben, auf daß wir Brot satt zu essen haben.
אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו | 7 |
Unsre Väter haben gesündigt und sind nicht mehr vorhanden, und wir müssen ihre Missetaten entgelten.
עבדים משלו בנו פרק אין מידם | 8 |
Knechte herrschen über uns, und ist niemand, der uns von ihrer Hand errette.
בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר | 9 |
Wir müssen unser Brot mit Gefahr unsers Lebens holen vor dem Schwert in der Wüste.
עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב | 10 |
Unsre Haut ist verbrannt wie in einem Ofen vor dem greulichen Hunger.
נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה | 11 |
Sie haben die Weiber zu Zion geschwächt und die Jungfrauen in den Städten Juda's.
שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו | 12 |
Die Fürsten sind von ihnen gehenkt, und die Person der Alten hat man nicht geehrt.
בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו | 13 |
Die Jünglinge haben Mühlsteine müssen tragen und die Knaben über dem Holztragen straucheln.
זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם | 14 |
Es sitzen die Alten nicht mehr unter dem Tor, und die Jünglinge treiben kein Saitenspiel mehr.
שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו | 15 |
Unsers Herzens Freude hat ein Ende; unser Reigen ist in Wehklagen verkehrt.
נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו | 16 |
Die Krone unsers Hauptes ist abgefallen. O weh, daß wir so gesündigt haben!
על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו | 17 |
Darum ist auch unser Herz betrübt, und unsre Augen sind finster geworden
על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו | 18 |
um des Berges Zion willen, daß er so wüst liegt, daß die Füchse darüber laufen.
אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור | 19 |
Aber du, HERR, der du ewiglich bleibst und dein Thron für und für,
למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים | 20 |
warum willst du unser so gar vergessen und uns lebenslang so gar verlassen?
השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם | 21 |
Bringe uns, HERR, wieder zu dir, daß wir wieder heimkommen; erneuere unsre Tage wie vor alters!
כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד | 22 |
Denn du hast uns verworfen und bist allzusehr über uns erzürnt.