איכה 5
| זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו | 1 |
Gedenke, Jahwe, was uns widerfahren; schau her und sieh unsere Schmach!
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים | 2 |
Unser Erbbesitz ist Fremden zugefallen, unsere Häuser Ausländern.
| יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות | 3 |
Wir sind Waisen geworden, vaterlos, unsere Mütter zu Witwen.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו | 4 |
Unser Wasser trinken wir um Geld, unser Holz bekommen wir nur gegen Zahlung.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו | 5 |
Unsere Verfolger sitzen uns auf dem Nacken; sind wir ermattet, gönnt man uns keine Ruhe.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם | 6 |
Ägypten reichten wir die Hand, Assur, um satt zu werden.
| אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו | 7 |
unsere Väter fehlten; sie sind nicht mehr, und wir tragen ihre Verschuldungen.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם | 8 |
Knechte herrschen über uns; niemand entreißt uns ihrer Hand.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר | 9 |
Mit Gefahr unseres Lebens holen wir unser Brot voller Angst vor dem Schwert und der Pest.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב | 10 |
Unsere Haut ist geschwärzt wie ein Ofen, von den Gluten des Hungers.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה | 11 |
Frauen in Zion haben sie geschändet, Jungfrauen in den Städten Judas.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו | 12 |
Fürsten wurden durch ihre Hand gehenkt, der Vornehmen Ansehn für nichts geachtet.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו | 13 |
Jünglinge nahmen sie zum Mahlen, und Knaben strauchelten unter der Last von Holz.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם | 14 |
Verschwunden sind die Greise am Thor, das Saitenspiel der Jünglinge.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו | 15 |
Geschwunden ist unseres Herzens Freude; in Klage ist unser Reigen verwandelt.
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו | 16 |
Die Krone ist uns vom Haupte gefallen: wehe uns, daß wir gesündigt haben!
| על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו | 17 |
Darüber ist unser Herz siech geworden, darob unsere Augen trübe,
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו | 18 |
über den Zionsberg, der verwüstet ist, auf dem sich Füchse tummeln.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור | 19 |
Du, Jahwe, thronst auf ewig, dein Stuhl steht von Geschlecht zu Geschlecht.
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים | 20 |
Warum willst du uns für immer vergessen, uns lebenslang verlassen?
| השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם | 21 |
Bekehre uns zu dir, Jahwe, so kehren wir um; erneuere unsere Tage, wie vor Alters!
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד | 22 |
Oder hast du uns ganz verworfen, bist überaus auf uns erzürnt?
