איכה 5
| זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו | 1 |
Gedenke, Herr, was uns geschehen! Blick her! Sieh unsere Schmach!
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים | 2 |
Fremden ist unser Erbteil zugefallen und unsere Häuser Ausländern.
| יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות | 3 |
Wir wurden wie die Waisen vaterlos und unsere Mütter wie die Witwen.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו | 4 |
Wir trinken unser eigen Wasser nur um Geld, bekommen unser eigen Holz nur um Bezahlung.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו | 5 |
Auf unsern Nacken lastet ein gewaltig Joch, und sind wir matt, gönnt man uns keine Ruhe.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם | 6 |
Ägypten reichten wir die Hand, um satt zu werden, Assur.
| אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו | 7 |
Gesündigt haben unsere Väter; doch sie sind nicht mehr. Wir tragen ihr Verschulden.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם | 8 |
Jetzt herrschen Sklaven über uns, und ihrer Hand entreißt uns keiner.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר | 9 |
Wir holen in der Wüste unser Brot mit Einsatz unsres Lebens vor dem Schwerte.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב | 10 |
Uns sind gedünstet wie im Ofen die Glieder von den Hungersgluten.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה | 11 |
In Sion haben sie die Ehefraun geschändet und Jungfrauen in Judas Städten.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו | 12 |
Gehenkt durch ihre Hand die Fürsten, der Greise Ansehen für nichts geachtet.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו | 13 |
Die jungen Männer schleppten Lasten, und Knaben wankten unter Holzbündeln.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם | 14 |
Verschwunden sind die Greise aus dem Tore und Jünglinge aus ihrer Schule.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו | 15 |
Geschwunden ist die Freude unsres Herzens, in Klage unser Reigen umgewandelt.
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו | 16 |
Die Krone ist vom Haupte uns gefallen. Weh uns, daß wir gesündigt haben!
| על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו | 17 |
Deshalb ward unser Herz so krank, deshalb so trübe unser Auge
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו | 18 |
des wüsten Sionsberges wegen, auf dem sich Füchse tummeln.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור | 19 |
Du bist, o Herr, in Ewigkeit; Dein Thron steht von Geschlechte zu Geschlecht.
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים | 20 |
Warum willst Du uns immerdar vergessen, uns lebenslang verlassen?
| השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם | 21 |
Bekehr uns, Herr, zu Dir! Wir kehren um. Erneure unsere Tage wie vor alters!
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד | 22 |
Denn wolltest Du uns ganz verwerfen, dann gingest Du in Deinem Zorne gegen uns zu weit.
