< איכה 5 >
זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו | 1 |
Remember, Yahweh, what has happened to us; look and see our disgrace.
נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים | 2 |
Our inheritance has been turned over to strangers; our houses to foreigners.
יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות | 3 |
We have become orphans, the fatherless, and our mothers are like widows.
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו | 4 |
We must pay silver for the water we drink, and we must pay silver to get our own wood.
על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו | 5 |
Those who are coming after us are close behind us; we are weary and we can find no rest.
מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם | 6 |
We have given ourselves to Egypt and to Assyria to get enough food.
אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו | 7 |
Our fathers sinned, and they are no more, and we bear their iniquities.
עבדים משלו בנו פרק אין מידם | 8 |
Slaves rule over us, and there is no one to deliver us from their hand.
בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר | 9 |
We get our bread only by risking our lives, because of the sword in the wilderness.
עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב | 10 |
Our skin has grown as hot as an oven because of the burning heat of hunger.
נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה | 11 |
Women are raped in Zion, and virgins in the cities of Judah.
שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו | 12 |
Princes are hung up by their own hands, and no honor is shown to the elders.
בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו | 13 |
Young men are forced to grind grain with a millstone, and boys stagger under heavy loads of wood.
זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם | 14 |
The elders have left the city gate, and the young men have left their music.
שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו | 15 |
The joy of our heart has ceased and our dancing has turned into mourning.
נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו | 16 |
The crown has fallen from our head; woe to us, for we have sinned!
על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו | 17 |
For this our heart has become sick, for these things our eyes grow dim
על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו | 18 |
for Mount Zion lies desolate, with jackals prowling over it.
אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור | 19 |
But you, Yahweh, reign forever, and you will sit upon your throne from generation to generation.
למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים | 20 |
Why do you forget us forever? Why do you forsake us for so many days?
השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם | 21 |
Restore us to yourself, Yahweh, and we will be restored. Renew our days as they were long ago—
כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד | 22 |
unless you have utterly rejected us and you are angry with us beyond measure.