< איכה 5 >
זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו | 1 |
Remember, LORD, what has come on us. Look, and see our disgrace.
נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים | 2 |
Our inheritance is turned over to strangers, our houses to foreigners.
יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות | 3 |
We are orphans and fatherless. Our mothers are like widows.
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו | 4 |
We have to pay for a drink of water; our wood is sold to us.
על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו | 5 |
Our pursuers are on our necks; we are weary, and have no rest.
מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם | 6 |
We have submitted to the Egyptians and to the Assyrians, to get enough bread.
אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו | 7 |
Our fathers sinned, and are no more; but we have borne their iniquities.
עבדים משלו בנו פרק אין מידם | 8 |
Servants rule over us: There is none to deliver us out of their hand.
בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר | 9 |
We get our bread at the peril of our lives, because of the sword in the wilderness.
עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב | 10 |
Our skin is hot like an oven, because of the burning heat of famine.
נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה | 11 |
They raped the women in Zion, the virgins in the cities of Judah.
שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו | 12 |
Princes were hung by their hands; elders were shown no respect.
בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו | 13 |
The young men grind at the mill; the boys stagger under loads of wood.
זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם | 14 |
The elders have gone from the gate, the young men from their music.
שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו | 15 |
The joy of our heart has ceased; our dancing is turned into mourning.
נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו | 16 |
The crown is fallen from our head; woe to us, for we have sinned.
על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו | 17 |
For this our heart is faint; for these things our eyes grow dim.
על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו | 18 |
For the mountain of Zion, which is desolate; the foxes walk on it.
אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור | 19 |
But you, LORD, abide forever; your throne is from generation to generation.
למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים | 20 |
Why do you keep on forgetting us? Why do you forsake us so long?
השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם | 21 |
Restore us to you, LORD, and we shall be restored; renew our days as in former times,
כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד | 22 |
unless you have completely rejected us and are angry with us beyond measure.