איכה 5
| זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו | 1 |
Remember, O Lord, what hath occurred to us, look down, and behold our disgrace.
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים | 2 |
Our inheritance is turned over to strangers, our houses to aliens.
| יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות | 3 |
Orphans are we become, and [we are] without a father, our mothers are like widows.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו | 4 |
Our water have we drunk for money: our wood cometh to us for a purchase price.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו | 5 |
Up to our necks are we pursued: we are fatigued, and no rest is allowed us.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם | 6 |
To Egypt do we stretch out our hand, to Asshur, to be satisfied with bread.
| אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו | 7 |
Our fathers have sinned, and are no more; but we have indeed to bear their iniquities.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם | 8 |
Servants rule over us: no one delivereth us out of their hand.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר | 9 |
At the peril of our life must we bring home our bread, because of the sword of the wilderness.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב | 10 |
Our skin gloweth like an oven, because of the heat of famine.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה | 11 |
Women have they ravished in Zion, virgins, in the cities of Judah.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו | 12 |
Princes were hanged up by their hand: the faces of elders were not honored.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו | 13 |
Young men they bore to the mill, and boys stumbled under the wood.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם | 14 |
The elders have ceased from the gate, young men, from their singing.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו | 15 |
Ceased hath the joy of our heart: our dance is changed into mourning.
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו | 16 |
Fallen is the crown of our head: woe to us, for we have sinned.
| על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו | 17 |
Because of this is our heart made sick; for these things are our eyes dimmed;
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו | 18 |
Because of the mount of Zion which is wasted, foxes walk about on it.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור | 19 |
O thou, Lord, wilt truly abide for ever, thy throne existeth throughout all generations.
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים | 20 |
Wherefore wilt thou forget us for ever! wilt thou forsake us for so long a time?
| השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם | 21 |
Cause us to return, O Lord, unto thee, and we will return: renew our days as of old.
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד | 22 |
For wouldst thou entirely reject us, be wroth with us to the uttermost?
