< איכה 5 >
זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו | 1 |
Remember, O Lord, what is come upon us: consider and behold our reproach.
נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים | 2 |
Our inheritance is turned to aliens: our houses to strangers.
יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות | 3 |
We are become orphans without a father: our mothers are as widows.
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו | 4 |
We have drunk our water for money: we have bought our wood.
על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו | 5 |
We were dragged by the necks, we were weary and no rest was given us.
מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם | 6 |
We have given our hand to Egypt, and to the Assyrians, that we might be satisfied with bread.
אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו | 7 |
Our fathers have sinned, and are not: and we have borne their iniquities.
עבדים משלו בנו פרק אין מידם | 8 |
Servants have ruled over us: there was none to redeem us out of their hand.
בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר | 9 |
We fetched our bread at the peril of our lives, because of the sword in the desert.
עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב | 10 |
Our skin was burnt as an oven, by reason of the violence of the famine.
נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה | 11 |
They oppressed the women in Sion, and the virgins in the cities of Juda.
שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו | 12 |
The princes were hanged up by their hand: they did not respect the persons of the ancient.
בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו | 13 |
They abused the young men indecently: and the children fell under the wood.
זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם | 14 |
The ancients have ceased from the gates: the young men from the choir of the singers.
שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו | 15 |
The joy of our heart is ceased, our dancing is turned into mourning.
נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו | 16 |
The crown is fallen from our head woe to us, because we have sinned.
על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו | 17 |
Therefore is our heart sorrowful, therefore are our eyes become dim,
על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו | 18 |
For mount Sion, because it is destroyed, foxes have walked upon it.
אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור | 19 |
But thou, O Lord, shalt remain for ever, thy throne from generation to generation.
למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים | 20 |
Why wilt thou forget us for ever? why wilt thou forsake us for a long time?
השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם | 21 |
Convert us, O Lord, to thee, and we shall be converted: renew our days, as from the beginning.
כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד | 22 |
But thou hast utterly rejected us, thou art exceedingly angry against us.