< איכה 5 >
זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו | 1 |
Remember, O Jehovah, what is come upon us; consider, and see our reproach.
נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים | 2 |
Our inheritance is turned to strangers, our houses to aliens.
יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות | 3 |
We are orphans and fatherless, our mothers are as widows.
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו | 4 |
Our water have we to drink for money, our wood cometh unto us for a price.
על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו | 5 |
Our pursuers are on our necks: we are weary, we have no rest.
מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם | 6 |
We have given the hand to Egypt, [and] to Asshur, to be satisfied with bread.
אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו | 7 |
Our fathers have sinned, [and] they are not; and we bear their iniquities.
עבדים משלו בנו פרק אין מידם | 8 |
Bondmen rule over us: there is no deliverer out of their hand.
בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר | 9 |
We have to get our bread at the risk of our lives, because of the sword of the wilderness.
עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב | 10 |
Our skin gloweth like an oven, because of the burning heat of the famine.
נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה | 11 |
They have ravished the women in Zion, the maids in the cities of Judah.
שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו | 12 |
Princes were hanged up by their hand; the faces of elders were not honoured.
בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו | 13 |
The young men have borne the mill, and the youths have stumbled under the wood.
זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם | 14 |
The elders have ceased from the gate, the young men from their music.
שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו | 15 |
The joy of our heart hath ceased; our dance is turned into mourning.
נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו | 16 |
The crown is fallen from our head: woe unto us, for we have sinned!
על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו | 17 |
For this our heart is faint; for these things our eyes have grown dim,
על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו | 18 |
Because of the mountain of Zion, which is desolate: foxes walk over it.
אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור | 19 |
Thou, Jehovah, dwellest for ever; thy throne is from generation to generation.
למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים | 20 |
Wherefore dost thou forget us for ever, dost thou forsake us so long time?
השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם | 21 |
Turn thou us unto thee, Jehovah, and we shall be turned; renew our days as of old.
כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד | 22 |
Or is it that thou hast utterly rejected us? Wouldest thou be exceeding wroth against us?