< איכה 5 >
זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו | 1 |
Rozpomeň se, Hospodine, co se nám děje; popatř a viz pohanění naše.
נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים | 2 |
Dědictví naše obráceno jest k cizím, domové naši k cizozemcům.
יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות | 3 |
Sirotci jsme a bez otce, matky naše jsou jako vdovy.
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו | 4 |
Vody své za peníze pijeme, dříví naše za záplatu přichází.
על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו | 5 |
Na hrdle svém protivenství snášíme, pracujeme, nedopouští se nám odpočinouti.
מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם | 6 |
Egyptským podáváme ruky i Assyrským, abychom nasyceni byli chlebem.
אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו | 7 |
Otcové naši hřešili, není jich, my pak trestáni po nich neseme.
עבדים משלו בנו פרק אין מידם | 8 |
Služebníci panují nad námi; není žádného, kdo by vytrhl z ruky jejich.
בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר | 9 |
S opovážením se života svého hledáme chleba svého, pro strach meče i na poušti.
עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב | 10 |
Kůže naše jako pec zčernaly od náramného hladu.
נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה | 11 |
Ženám na Sionu i pannám v městech Judských násilé činí.
שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו | 12 |
Knížata rukou jejich zvěšena jsou, osoby starých nemají v poctivosti.
בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו | 13 |
Mládence k žernovu berou, a pacholata pod dřívím klesají.
זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם | 14 |
Starci sedati v branách přestali a mládenci od zpěvů svých.
שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו | 15 |
Přestala radost srdce našeho, obrátilo se v kvílení plésání naše.
נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו | 16 |
Spadla koruna s hlavy naší; běda nám již, že jsme hřešili.
על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו | 17 |
Protoť jest mdlé srdce naše, pro tyť věci zatměly se oči naše,
על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו | 18 |
Pro horu Sion, že zpuštěna jest; lišky chodí po ní.
אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור | 19 |
Ty Hospodine, na věky zůstáváš, a stolice tvá od národu do pronárodu.
למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים | 20 |
Proč se zapomínáš na věky na nás, a opouštíš nás za tak dlouhé časy?
השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם | 21 |
Obrať nás, ó Hospodine, k sobě, a obráceni budeme; obnov dny naše, jakž byly za starodávna.
כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד | 22 |
Nebo zdali všelijak zavržeš nás, a hněvati se budeš na nás velice?