< איכה 5 >
זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו | 1 |
上主,求你眷念我們的遭遇,垂顧憐視我們受的恥辱。
נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים | 2 |
我們的產業,轉入外人手中;我們的房舍,歸屬了異邦人。
יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות | 3 |
我們自己變成了無父的孤兒,我們的母親好像寡婦一樣。
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו | 4 |
我們自己的水,必須用錢買來喝;我們自己的木柴,需要用款換來。
על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו | 5 |
重軛加在我們的頸項上,受人折磨迫害;我們困憊疲乏,不得安息。
מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם | 6 |
我們向埃及伸手,向亞述乞食充餓。
אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו | 7 |
我們的祖先犯了罪,已不存在;我們卻要承擔他們的罪債;
עבדים משלו בנו פרק אין מידם | 8 |
原是奴隸的人,竟然統治我們,但沒有人解救我們,脫離他們的手。
בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר | 9 |
我們面臨曠野刀劍的威脅,該冒性命的危險,纔能得到食糧。
עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב | 10 |
我們的皮膚因飢餓而發炎,發熱有如火爐。
נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה | 11 |
婦女們在熙雍被人強姦,處女們在猶大遭人奸污。
שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו | 12 |
王臣被人縛手吊起,長老的儀容受人凌辱,
בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו | 13 |
青年人應該服役推磨,幼童倒在柴捆之下。
זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם | 14 |
長老們不再安坐城門口,青年們不再奏樂高歌。
שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו | 15 |
我們心中已毫無樂趣,我們的歌舞反而變成悲愁。
נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו | 16 |
我們頭上的花冠已經墮地。我們犯罪的人,確是有禍的!
על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו | 17 |
我們的心神所以徬徨,我們的眼睛所以模糊;
על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו | 18 |
因為熙雍山已經荒蕪,狐狸成群出沒其間。
אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור | 19 |
上主,至於你,你永遠常存,你的寶座萬世不替。
למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים | 20 |
為什麼你常忘記我們﹖為什麼你常拋棄我們﹖
השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם | 21 |
上主,求你叫我們歸向你,我們必定回心轉意;求你重整我們的時代,如同往昔一樣。
כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד | 22 |
你豈能完全擯棄我們,豈能向我們憤怒到底﹖