< איכה 3 >
אני הגבר ראה עני בשבט עברתו | 1 |
I am the man that hath seen affliction by the rod of his wrath.
אותי נהג וילך חשך ולא אור | 2 |
Me hath he led, and brought into darkness, and not into light.
אך בי ישב יהפך ידו כל היום | 3 |
Surely against me hath he turned again and again his hand all the day.
בלה בשרי ועורי שבר עצמותי | 4 |
My flesh and my skin hath he wasted away, he hath broken my bones.
He hath built against me, and encompassed [me] with gall and toil.
במחשכים הושיבני כמתי עולם | 6 |
He hath made me to dwell in dark places as those that have been long dead.
גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי | 7 |
He hath hedged me about that I cannot get out: he hath made my chain heavy.
גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי | 8 |
Even when I cry and shout, he shutteth out my prayer.
גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה | 9 |
He hath inclosed my ways with hewn stone, he hath made my paths crooked.
דב ארב הוא לי אריה (ארי) במסתרים | 10 |
He is unto me [as] a bear lying in wait, a lion in secret places.
דרכי סורר ויפשחני שמני שמם | 11 |
He hath turned aside my ways, and pulled me in pieces; he hath made me desolate.
דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ | 12 |
He hath bent his bow, and set me as a mark for the arrow.
He hath caused the arrows of his quiver to enter into my reins.
הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום | 14 |
I am become a derision to all my people; their song all the day.
השביעני במרורים הרוני לענה | 15 |
He hath sated me with bitterness, he hath made me drunk with wormwood.
ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר | 16 |
He hath also broken my teeth with gravel stones, he hath covered me with ashes.
ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה | 17 |
And thou hast removed my soul far off from peace: I have forgotten prosperity.
ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה | 18 |
And I said, My strength is perished, and my hope in Jehovah.
זכר עניי ומרודי לענה וראש | 19 |
Remember thou mine affliction and my wandering, the wormwood and the gall.
זכור תזכור ותשיח (ותשוח) עלי נפשי | 20 |
My soul hath [them] constantly in remembrance, and is humbled in me.
זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל | 21 |
— This I recall to heart, therefore have I hope.
חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו | 22 |
It is of Jehovah's loving-kindness we are not consumed, because his compassions fail not;
חדשים לבקרים רבה אמונתך | 23 |
they are new every morning: great is thy faithfulness.
חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו | 24 |
Jehovah is my portion, saith my soul; therefore will I hope in him.
טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו | 25 |
Jehovah is good unto them that wait for him, to the soul [that] seeketh him.
טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה | 26 |
It is good that one should both wait, and that in silence, for the salvation of Jehovah.
טוב לגבר כי ישא על בנעוריו | 27 |
It is good for a man that he bear the yoke in his youth:
ישב בדד וידם כי נטל עליו | 28 |
He sitteth solitary and keepeth silence, because he hath laid it upon him;
יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה | 29 |
he putteth his mouth in the dust, if so be there may be hope;
יתן למכהו לחי ישבע בחרפה | 30 |
he giveth his cheek to him that smiteth him; he is filled full with reproach.
For the Lord will not cast off for ever;
כי אם הוגה ורחם כרב חסדיו | 32 |
but if he have caused grief, he will have compassion according to the multitude of his loving-kindnesses:
כי לא ענה מלבו ויגה בני איש | 33 |
for he doth not willingly afflict or grieve the children of men.
לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ | 34 |
To crush under foot all the prisoners of the earth,
להטות משפט גבר נגד פני עליון | 35 |
to turn aside the right of a man before the face of the Most High,
לעות אדם בריבו אדני לא ראה | 36 |
to wrong a man in his cause, — will not the Lord see it?
מי זה אמר ותהי אדני לא צוה | 37 |
Who is he that saith, and there cometh to pass, what the Lord hath not commanded?
מפי עליון לא תצא הרעות והטוב | 38 |
Out of the mouth of the Most High doth not there proceed evil and good?
מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו | 39 |
Wherefore doth a living man complain, a man for the punishment of his sins?
נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה | 40 |
Let us search and try our ways, and turn again to Jehovah.
נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים | 41 |
Let us lift up our heart with [our] hands unto God in the heavens.
נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת | 42 |
We have transgressed and have rebelled: thou hast not pardoned.
סכותה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת | 43 |
Thou hast covered thyself with anger, and pursued us; thou hast slain, thou hast not spared.
סכותה בענן לך מעבור תפלה | 44 |
Thou hast covered thyself with a cloud, that prayer should not pass through.
סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים | 45 |
Thou hast made us the offscouring and refuse in the midst of the peoples.
פצו עלינו פיהם כל איבינו | 46 |
All our enemies have opened their mouth against us.
פחד ופחת היה לנו השאת והשבר | 47 |
Fear and the pit are come upon us, devastation and ruin.
פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי | 48 |
Mine eye runneth down with streams of water for the ruin of the daughter of my people.
עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות | 49 |
Mine eye poureth down, and ceaseth not, without any intermission,
עד ישקיף וירא יהוה משמים | 50 |
till Jehovah look down and behold from the heavens.
עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי | 51 |
Mine eye affecteth my soul, because of all the daughters of my city.
צוד צדוני כצפור איבי חנם | 52 |
They that are mine enemies without cause have chased me sore like a bird.
צמתו בבור חיי וידו אבן בי | 53 |
They have cut off my life in a pit, and cast a stone upon me.
צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי | 54 |
Waters streamed over my head; I said, I am cut off.
קראתי שמך יהוה מבור תחתיות | 55 |
I called upon thy name, Jehovah, out of the lowest pit.
קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי | 56 |
Thou hast heard my voice: hide not thine ear at my sighing, at my cry.
קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא | 57 |
Thou drewest near in the day that I called upon thee; thou saidst, Fear not.
רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי | 58 |
Lord, thou hast pleaded the cause of my soul, thou hast redeemed my life.
ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי | 59 |
Jehovah, thou hast seen my wrong: judge thou my cause.
ראיתה כל נקמתם--כל מחשבתם לי | 60 |
Thou hast seen all their vengeance, all their imaginations against me.
שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי | 61 |
Thou hast heard their reproach, O Jehovah, all their imaginations against me;
שפתי קמי והגיונם עלי כל היום | 62 |
the lips of those that rise up against me and their meditation against me all the day.
שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם | 63 |
Behold thou their sitting down and their rising up: I am their song.
תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם | 64 |
Render unto them a recompence, O Jehovah, according to the work of their hands;
תתן להם מגנת לב תאלתך להם | 65 |
give them obduracy of heart, thy curse unto them;
תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה | 66 |
pursue them in anger, and destroy them from under the heavens of Jehovah.