איכה 3
| אני הגבר ראה עני בשבט עברתו | 1 |
Teg er den Mand, som saa Elendighed ved hans Vredes Ris.
| אותי נהג וילך חשך ולא אור | 2 |
Mig ledede og førte han ind i Mørke og ikke til Lys.
| אך בי ישב יהפך ידו כל היום | 3 |
Kun imod mig vendte han atter og atter sin Haand den ganske Dag.
| בלה בשרי ועורי שבר עצמותי | 4 |
Han gjorde mit Kød og min Hud gammel; han sønderbrød mine Ben.
| בנה עלי ויקף ראש ותלאה | 5 |
Han byggede imod mig og omgav mig med Galde og Møje.
| במחשכים הושיבני כמתי עולם | 6 |
Han lod mig bo i de mørke Steder som dem, der ere døde i al Evighed.
| גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי | 7 |
Han tilmurede for mig, og jeg kan ikke komme ud, han gjorde min Lænke svar.
| גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי | 8 |
Naar jeg end skriger og raaber, lukker han til for min Bøn.
| גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה | 9 |
Han har tilmuret mine Veje med hugne Stene, han har gjort mine Stier krogede.
| דב ארב הוא לי אריה (ארי) במסתרים | 10 |
Han er bleven mig som en Bjørn, der ligger paa Lur, som en Løve i Skjul.
| דרכי סורר ויפשחני שמני שמם | 11 |
Han lod mine Veje bøje af, og saa sønderrev han mig; han lagde mig øde.
| דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ | 12 |
Han spændte sin Bue og stillede mig som Maalet for Pilen.
| הביא בכליתי בני אשפתו | 13 |
Han lod Pile af sit Kogger trænge ind i mine Nyrer.
| הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום | 14 |
Jeg er bleven alt mit Folk til Latter, deres Spottesang den ganske Dag.
| השביעני במרורים הרוני לענה | 15 |
Han mættede mig med beske Urter, „han gav mig rigelig Malurt at drikke
| ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר | 16 |
og lod mine Tænder bide i Grus, han nedtrykte mig i Aske.
| ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה | 17 |
Og du bortstødte min Sjæl fra Fred, jeg har glemt det gode.
| ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה | 18 |
Og jeg sagde: Borte er min Kraft, og hvad jeg forventede fra Herren.
| זכר עניי ומרודי לענה וראש | 19 |
Kom min Elendighed og min Landflygtighed i Hu: Malurt og Galde!
| זכור תזכור ותשיח (ותשוח) עלי נפשי | 20 |
Min Sjæl kommer det ret i Hu og er nedbøjet i mit Indre.
| זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל | 21 |
Dette vil jeg tage mig til Hjerte, derfor vil jeg haabe:
| חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו | 22 |
Det er Herrens Miskundhed, at vi ikke ere fortærede; thi hans Barmhjertighed har ingen Ende.
| חדשים לבקרים רבה אמונתך | 23 |
Den er ny hver Morgen, din Trofasthed er stor.
| חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו | 24 |
Herren er min Del, siger min Sjæl, derfor vil jeg haabe til ham.
| טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו | 25 |
Herren er god imod dem, som bie efter ham, imod den Sjæl, som spørger efter ham.
| טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה | 26 |
Det er godt, at man haaber og er stille til Herrens Frelse.
| טוב לגבר כי ישא על בנעוריו | 27 |
Det er en Mand godt, at han bærer Aag i sin Ungdom.
| ישב בדד וידם כי נטל עליו | 28 |
Han vil sidde ene og tie; thi han lægger det paa ham.
| יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה | 29 |
Han vil trykke sin Mund imod Støvet, om der maaske kunde være Forhaabning.
| יתן למכהו לחי ישבע בחרפה | 30 |
Han vil vende Kinden imod den, som slaar ham, han vil mættes med Forhaanelse.
| כי לא יזנח לעולם אדני | 31 |
Thi Herren skal ikke forkaste evindelig.
| כי אם הוגה ורחם כרב חסדיו | 32 |
Thi dersom han bedrøver, da skal han dog forbarme sig efter sin store Miskundhed.
| כי לא ענה מלבו ויגה בני איש | 33 |
Thi det er ikke af sit Hjerte, at han plager og bedrøver Menneskens Børn.
| לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ | 34 |
For at knuse alle de bundne paa Jorden under sine Fødder,
| להטות משפט גבר נגד פני עליון | 35 |
for at bøje en Mands Ret for den Højestes Ansigt,
| לעות אדם בריבו אדני לא ראה | 36 |
for at forvende et Menneskes Retssag — skuer Herren ikke ned.
| מי זה אמר ותהי אדני לא צוה | 37 |
Hvo er den, som har sagt noget, saa at det skete, uden at Herren befaler det?
| מפי עליון לא תצא הרעות והטוב | 38 |
Mon Lykke og Ulykke ikke udgaa af den Højestes Mund?
| מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו | 39 |
Hvorfor klager et Menneske som lever? — enhver for sine Synder!
| נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה | 40 |
Lader os ransage vore Veje og efterspore dem og vende om til Herren!
| נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים | 41 |
Lader os opløfte vort Hjerte tillige med vore Hænder til Gud i Himmelen!
| נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת | 42 |
Vi, vi have syndet og været genstridige, du tilgav ikke.
| סכותה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת | 43 |
Du tildækkede os med Vrede og forfulgte os, ihjelslog, sparede ikke,
| סכותה בענן לך מעבור תפלה | 44 |
Du skjulte dig med en Sky, at ingen Bøn kunde trænge igennem.
| סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים | 45 |
Du gjorde os til Skarn og Udskud midt iblandt Folkene.
| פצו עלינו פיהם כל איבינו | 46 |
Alle vore Fjender opspilede deres Mund imod os.
| פחד ופחת היה לנו השאת והשבר | 47 |
Der var Forfærdelse og Gru for os, Ødelæggelse og Undergang.
| פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי | 48 |
Mit Øje rinder med Vandbække over mit Folks Datters Undergang.
| עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות | 49 |
Mit Øje strømmer og bliver ikke stille, der er ingen Afladelse,
| עד ישקיף וירא יהוה משמים | 50 |
indtil Herren skuer ned og ser til fra Himmelen.
| עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי | 51 |
Mit Øje voldte min Sjæl Smerte over alle min Stads Døtre.
| צוד צדוני כצפור איבי חנם | 52 |
Hart jagede mig som en Fugl de, der vare mine Fjender uden Grund.
| צמתו בבור חיי וידו אבן בי | 53 |
De bragte mit Liv til at vorde stille i Graven og kastede en Sten over mig.
| צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי | 54 |
Der strømmede Vand ned over mit Hoved, jeg sagde: Det er forbi med mig.
| קראתי שמך יהוה מבור תחתיות | 55 |
Jeg kaldte paa dit Navn, Herre! fra Graven, i det dybe.
| קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי | 56 |
Du har hørt min Røst; tilluk ej dit Øre for mit Suk, for mit Raab!
| קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא | 57 |
Du holdt dig nær den Dag, jeg kaldte paa dig, du sagde: Frygt ikke!
| רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי | 58 |
Herre! du har udført min Sjæls Sag, du har udløst mit Liv.
| ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי | 59 |
Herre! du har set den Uret, som sker mig, døm i min Sag!
| ראיתה כל נקמתם--כל מחשבתם לי | 60 |
Du har set al deres Hævn, alle deres Tanker imod mig.
| שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי | 61 |
Herre! du har hørt deres haanende Tale, alle deres Tanker imod mig,
| שפתי קמי והגיונם עלי כל היום | 62 |
mine Modstanderes Ord og deres Anslag imod mig den ganske Dag.
| שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם | 63 |
Sku, hvorledes de sidde, og hvorledes de staa op; jeg er deres Spottesang.
| תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם | 64 |
Du skal gengælde dem, Herre! efter deres Hænders Gerning.
| תתן להם מגנת לב תאלתך להם | 65 |
Du skal give dem et Dække over Hjertet, din Forbandelse hører dem til.
| תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה | 66 |
Du skal forfølge dem i Vrede, og ødelægge dem, at de ikke ere under Herrens Himmel.
