שופטים 5
| ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר | 1 |
Then sang Deborah, and Barak, son of Abinoam, —on that day, saying: —
| בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה | 2 |
For the leadership of leaders in Israel, For the volunteering of the people, —Bless ye Yahweh!
| שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל | 3 |
Hear, ye kings! Give ear, ye princes! I, unto Yahweh, —I, will sing, Will make melody to Yahweh, God of Israel.
| יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים | 4 |
O Yahweh! When thou didst come forth out of Seir, When thou didst march along out of the field of Edom, Earth, trembled, Heaven also, poured forth, —Yea, dark clouds, poured forth waters;
| הרים נזלו מפני יהוה זה סיני--מפני יהוה אלהי ישראל | 5 |
From, mountains, came down streams In presence of Yahweh, —From this Sinai, In presence of Yahweh, God of Israel.
| בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות--ילכו ארחות עקלקלות | 6 |
In the days of Shamgar son of Anath, in the days of Jael, the roads were forsaken, —and, the frequenters of highways, betook them to roundabout paths:
| חדלו פרזון בישראל חדלו-- עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל | 7 |
There was a failure of rulers, in Israel, a failure, —until I arose, a Deborah, arose, a mother in Israel: —
| יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל | 8 |
They chose gods that were new, Then, —war at the gates! Was there, a shield, to be seen? or a spear? among forty thousand in Israel?
| לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה | 9 |
My heart [saith] —for the governors of Israel, for the volunteers among the people, Bless ye Yahweh!
| רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך--שיחו | 10 |
Ye that ride on white asses, ye that sit on carpets, and ye that walk upon the road, speak!
| מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזונו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה | 11 |
In the place of the noise of bowmen among the wells, there, laud ye—the righteous acts of Yahweh, the righteous acts of his rule over Israel. Then, had come down to the gates the people of Yahweh.
| עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם | 12 |
Awake! awake! Deborah, Awake! awake! utter words of song, —Arise! Barak, and bind fast thy captives, O son of Abinoam!
| אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים | 13 |
Then, came down a remnant to the nobles—a people, —Yahweh, came down with me against the mighty.
| מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר | 14 |
Out of Ephraim, [came down] they whose root was in Amalek, After thee, Benjamin, among thy tribes, —Out of Machir, had come down governors, And, out of Zebulun, such as bear aloft the staff of the marshal;
| ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב | 15 |
And, my princes in Issachar, were with Deborah, yea, Issachar, was the support of Barak, Into the vale rushed they forth at his feet. Among the divisions of Reuben, great were the resolves of the heart:
| למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב | 16 |
Wherefore abodes thou among the folds? To hear the mocking of the flocks? The divisions of Reuben, had great counsellings of heart.
| גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון | 17 |
Gilead, beyond the Jordan, took his rest, but, Dan, wherefore remained he with the ships? Asher, abode by the shore of the seas, and, by his creeks, must needs rest.
| זבלון עם חרף נפשו למות-- ונפתלי על מרומי שדה | 18 |
Zebulun—a people that scorned their souls unto death; and, Naphtali, —upon the heights of the field.
| באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו | 19 |
On came kings, they fought, Then, fought the kings of Canaan, In Taanach, by the waters of Megiddo, —Plunder of silver, they took not away!
| מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא | 20 |
From heaven, was the battle fought, —The stars in their courses, fought against Sisera.
| נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז | 21 |
The torrent of Kishon, swept them away, the torrent of olden times, the torrent of Kishon! Let my soul march along, with victorious strength!
| אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו | 22 |
Then, stamped hoofs of horses, With the gallopings, gallopings of his mighty steeds.
| אורו מרוז אמר מלאך יהוה--ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים | 23 |
Curse ye Meroz, saith the messenger of Yahweh, Curse ye with a curse, the inhabitants thereof, —because they came not in to the help of Yahweh, to the help of Yahweh, against the mighty.
| תברך מנשים--יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך | 24 |
Blessed above women, shall be Jael, wife of Heber the Kenite, —Above women in the tent, be blessed:
| מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה | 25 |
Water, he asked, Milk, she gave, —In a bowl for nobles, presented cream:
| ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו | 26 |
Her hand, to the tent-pin, put she forth, and, her right hand, to the toilers’ mallet, —Then smote she Sisera, She shattered his head, Yea she split open and pierced through his temples:
| בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד | 27 |
Between her feet, he bowed—he fell, he lay, —Between her feet, he bowed—he fell, Where he bowed, There, he fell—destroyed!
| בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא-- מדוע אחרו פעמי מרכבותיו | 28 |
Through the window, looked out and shrilly cried, The mother of Sisera, through the lattice, —Why is his chariot ashamed to come? Why delay the wheels of his chariot?
| חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה | 29 |
The wise ladies, her princesses, responded, —Nay! she, returned answer to, herself: —
| הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר-- שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל | 30 |
Is it not They keep finding—dividing spoil, One damsel, two damsels, to every several hero, Spoil, of divers coloured raiment for Sisera, Spoil, of divers coloured raiment, embroidered, Coloured raiment richly embroidered, on the necks of them who are taken as spoil?
| כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה | 31 |
So, perish all thine enemies, O Yahweh, But be, they who love him, as the going forth of the sun, in his might! And the land had rest forty years.
