שופטים 5
| ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר | 1 |
THEN sang Deborah and Barak the son of Abinoam on that day, saying,
| בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה | 2 |
Praise ye the Lord for the avenging of Israel, when the people willingly offered themselves.
| שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל | 3 |
Hear, O ye kings; give ear, O ye princes; I, even I, will sing unto the Lord; I will sing praise to the Lord God of Israel.
| יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים | 4 |
Lord, when thou wentest out of Seir, when thou marchedst out of the field of Edom, the earth trembled, and the heavens dropped, the clouds also dropped water.
| הרים נזלו מפני יהוה זה סיני--מפני יהוה אלהי ישראל | 5 |
The mountains melted from before the Lord, even that Sinai from before the Lord God of Israel.
| בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות--ילכו ארחות עקלקלות | 6 |
In the days of Shamgar the son of Anath, in the days of Jael, the highways were unoccupied, and the travellers walked through byways.
| חדלו פרזון בישראל חדלו-- עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל | 7 |
The inhabitants of the villages ceased, they ceased in Israel, until that I Deborah arose, that I arose a mother in Israel.
| יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל | 8 |
They chose new gods; then was war in the gates: was there a shield or spear seen among forty thousand in Israel?
| לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה | 9 |
My heart is toward the governors of Israel, that offered themselves willingly among the people. Bless ye the Lord.
| רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך--שיחו | 10 |
Speak, ye that ride on white asses, ye that sit in judgment, and walk by the way.
| מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזונו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה | 11 |
They that are delivered from the noise of archers in the places of drawing water, there shall they rehearse the righteous acts of the Lord, even the righteous acts toward the inhabitants of his villages in Israel: then shall the people of the Lord go down to the gates.
| עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם | 12 |
Awake, awake, Deborah: awake, awake, utter a song: arise, Barak, and lead thy captivity captive, thou son of Abinoam.
| אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים | 13 |
Then he made him that remaineth have dominion over the nobles among the people: the Lord made me have dominion over the mighty.
| מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר | 14 |
Out of Ephraim was there a root of them against Amalek; after thee, Benjamin, among thy people; out of Machir came down governors, and out of Zebulun they that handle the pen of the writer.
| ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב | 15 |
And the princes of Issachar were with Deborah; even Issachar, and also Barak: he was sent on foot into the valley. For the divisions of Reuben there were great thoughts of heart.
| למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב | 16 |
Why abodest thou among the sheepfolds, to hear the bleatings of the flocks? For the divisions of Reuben there were great searchings of heart.
| גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון | 17 |
Gilead abode beyond Jordan: and why did Dan remain in ships? Asher continued on the sea shore, and abode in his breaches.
| זבלון עם חרף נפשו למות-- ונפתלי על מרומי שדה | 18 |
Zebulun and Naphtali were a people that jeoparded their lives unto the death in the high places of the field.
| באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו | 19 |
The kings came and fought, then fought the kings of Canaan in Taanach by the waters of Megiddo; they took no gain of money.
| מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא | 20 |
They fought from heaven; the stars in their courses fought against Sisera.
| נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז | 21 |
The river of Kishon swept them away, that ancient river, the river Kishon. O my soul, thou hast trodden down strength.
| אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו | 22 |
Then were the horsehoofs broken by the means of the pransings, the pransings of their mighty ones.
| אורו מרוז אמר מלאך יהוה--ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים | 23 |
Curse ye Meroz, said the angel of the Lord, curse ye bitterly the inhabitants thereof; because they came not to the help of the Lord, to the help of the Lord against the mighty.
| תברך מנשים--יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך | 24 |
Blessed above women shall Jael the wife of Heber the Kenite be, blessed shall she be above women in the tent.
| מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה | 25 |
He asked water, and she gave him milk; she brought forth butter in a lordly dish.
| ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו | 26 |
She put her hand to the nail, and her right hand to the workmen’s hammer; and with the hammer she smote Sisera, she smote off his head, when she had pierced and stricken through his temples.
| בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד | 27 |
At her feet he bowed, he fell, he lay down: at her feet he bowed, he fell: where he bowed, there he fell down dead.
| בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא-- מדוע אחרו פעמי מרכבותיו | 28 |
The mother of Sisera looked out at a window, and cried through the lattice, Why is his chariot so long in coming? why tarry the wheels of his chariots?
| חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה | 29 |
Her wise ladies answered her, yea, she returned answer to herself,
| הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר-- שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל | 30 |
Have they not sped? have they not divided the prey; to every man a damsel or two; to Sisera a prey of divers colours, a prey of divers colours of needlework, of divers colours of needlework on both sides, meet for the necks of them that take the spoil?
| כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה | 31 |
So let all thine enemies perish, O Lord: but let them that love him be as the sun when he goeth forth in his might. And the land had rest forty years.
