שופטים 5
| ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר | 1 |
And Debbora and Barac son of Abineem sang in that day, saying,
| בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה | 2 |
A revelation was made in Israel when the people were made willing: Praise ye the Lord.
| שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל | 3 |
Hear, ye kings, and hearken, rulers: I will sing, it is I [who will sing] to the Lord, it is I, I will sing a psalm to the Lord the god of Israel.
| יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים | 4 |
O Lord, in thy going forth on Seir, when thou wentest forth out of the land of Edom, the earth quaked and the heaven dropped dews, and the clouds dropped water.
| הרים נזלו מפני יהוה זה סיני--מפני יהוה אלהי ישראל | 5 |
The mountains were shaken before the face of the Lord Eloi, this Sina before the face of the Lord God of Israel.
| בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות--ילכו ארחות עקלקלות | 6 |
In the days of Samegar son of Anath, in the days of Jael, they deserted the ways, and went in by-ways; they went in crooked paths.
| חדלו פרזון בישראל חדלו-- עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל | 7 |
The mighty men in Israel failed, they failed until Debbora arose, until she arose a mother in Israel.
| יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל | 8 |
They chose new gods; then the cities of rulers fought; there was not a shield or spear seen among forty thousand in Israel.
| לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה | 9 |
My heart [inclines] to the orders given in Israel; ye that are willing among the people, bless the Lord.
| רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך--שיחו | 10 |
Ye that mount a she-ass at noon-day, ye that sit on the judgment-seat, and walk by the roads of them that sit in judgment by the way; declare
| מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזונו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה | 11 |
[ye that are delivered] from the noise of disturbers among the drawers of water; there shall they relate righteous acts: O Lord, increase righteous acts in Israel: then the people of the Lord went down to the cities.
| עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם | 12 |
Awake, awake, Debbora; awake, awake, utter a song: arise, Barac, and lead thy captivity captive, son of Abineem.
| אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים | 13 |
Then went down the remnant to the strong, the people of the Lord went down for him among the mighty ones from me.
| מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר | 14 |
Ephraim rooted them out in Amalec, behind thee was Benjamin among thy people: the inhabitants of Machir came down with me searching out the enemy, and from Zabulon came they that draw with the scribe's pen of record.
| ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב | 15 |
And princess in Issachar were with Debbora and Barac, thus she sent Barac on his feet in the valleys into the portions of Ruben; great [pangs] reached to the heart.
| למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב | 16 |
Why did they sit between the sheep-folds to hear the bleating of flocks for the divisions of Ruben? [there were] great searchings of heart.
| גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון | 17 |
Galaad [is] on the other side of Jordan where he pitched his tents; and why does Dan remain in ships? Aser sat down on the sea-coasts, and he will tabernacle at his ports.
| זבלון עם חרף נפשו למות-- ונפתלי על מרומי שדה | 18 |
The people Zabulon exposed their soul to death, and Nephthali came to the high places of their land.
| באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו | 19 |
Kings set themselves in array, then the kings of Chanaan fought in Thanaach at the water of Mageddo; they took no gift of money.
| מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא | 20 |
The stars from heaven set themselves in array, they set themselves [to fight] with Sisara out of their paths.
| נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז | 21 |
The brook of Kison swept them away, the ancient brook, the brook Kison: my mighty soul will trample him down.
| אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו | 22 |
When the hoofs of the horse were entangled, his mighty ones earnestly hasted
| אורו מרוז אמר מלאך יהוה--ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים | 23 |
to curse Meroz: Curse ye [it], said the angel of the Lord; cursed [is] every one that dwells in it, because they came not to the help of the Lord, to his help among the mighty.
| תברך מנשים--יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך | 24 |
Blessed among women be Jael wife of Chaber the Kenite; let her be blessed above women in tents.
| מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה | 25 |
He asked for water, she gave him milk in a dish; she brought butter of princes.
| ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו | 26 |
She stretched forth her left hand to the nail, and her right to the hand workman's hammer, and she smote Sisara with it, she nailed through his head and smote him; she nailed through his temples.
| בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד | 27 |
He rolled down between her feet; he fell and lay between her feet; he bowed and fell: where he bowed, there he fell dead.
| בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא-- מדוע אחרו פעמי מרכבותיו | 28 |
The mother of Sisara looked down through the window out of the loophole, [saying], Why was his chariot ashamed? why did the wheels of his chariots tarry?
| חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה | 29 |
Her wise ladies answered her, and she returned answers to herself, [saying],
| הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר-- שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל | 30 |
Will they not find him dividing the spoil? he will surely be gracious to every man: [there are] spoils of dyed garments for Sisara, spoils of various dyed garments, dyed embroidered garments, they [are] the spoils for his neck.
| כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה | 31 |
Thus let all thine enemies perish, O Lord: and they that love him shall be as the going forth of the sun in his strength. And the land had rest forty years.
