שופטים 5
| ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר | 1 |
Then Deborah and Barak the son of Abinoam sang on that day, saying,
| בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה | 2 |
That the leaders took the lead in Israel, that the people offered themselves willingly, bless ye Jehovah.
| שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל | 3 |
Hear, O ye kings. Give ear, O ye rulers. I, even I, will sing to Jehovah. I will sing praise to Jehovah, the God of Israel.
| יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים | 4 |
Jehovah, when thou went forth out of Seir, when thou marched out of the field of Edom, the earth trembled, the heavens also dropped, yea, the clouds dropped water.
| הרים נזלו מפני יהוה זה סיני--מפני יהוה אלהי ישראל | 5 |
The mountains quaked at the presence of Jehovah, even yon Sinai at the presence of Jehovah, the God of Israel.
| בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות--ילכו ארחות עקלקלות | 6 |
In the days of Shamgar the son of Anath, in the days of Jael, the highways were unoccupied, and the travelers walked through byways.
| חדלו פרזון בישראל חדלו-- עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל | 7 |
The rulers ceased in Israel, they ceased, until that I, Deborah, arose, that I arose a mother in Israel.
| יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל | 8 |
They chose new gods, then war was in the gates. Was there a shield or spear seen among forty thousand in Israel?
| לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה | 9 |
My heart is toward the governors of Israel, who offered themselves willingly among the people. Bless ye Jehovah.
| רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך--שיחו | 10 |
Tell, ye who ride on white donkeys, ye who sit on rich carpets, and ye who walk by the way.
| מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזונו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה | 11 |
Far from the noise of archers, in the places of drawing water, there they shall rehearse the righteous acts of Jehovah, the righteous acts of his rule in Israel. Then the people of Jehovah went down to the gates.
| עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם | 12 |
Awake, awake, Deborah, awake, awake, utter a song. Arise, Barak, and lead away thy captives, thou son of Abinoam.
| אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים | 13 |
Then a remnant of the nobles and the people came down. Jehovah came down for me against the mighty.
| מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר | 14 |
Out of Ephraim, those whose root is in Amalek, after thee, Benjamin, among thy peoples, out of Machir, came down governors, and out of Zebulun those who handle the marshal's staff.
| ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב | 15 |
And the princes of Issachar were with Deborah, as was Issachar, so was Barak, into the valley they rushed forth at his feet. By the watercourses of Reuben there were great resolves of heart.
| למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב | 16 |
Why did thou sit among the sheepfolds, to hear the pipings for the flocks? At the watercourses of Reuben there were great searchings of heart.
| גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון | 17 |
Gilead abode beyond the Jordan. And Dan, why did he remain in ships? Asher sat still at the haven of the sea, and abode by his creeks.
| זבלון עם חרף נפשו למות-- ונפתלי על מרומי שדה | 18 |
Zebulun was a people who jeopardized their lives to the death, and Naphtali, upon the high places of the field.
| באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו | 19 |
The kings came and fought. Then the kings of Canaan fought in Taanach by the waters of Megiddo. They took no gain of money.
| מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא | 20 |
From heaven the stars fought; from their courses they fought against Sisera.
| נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז | 21 |
The river Kishon swept them away, that ancient river, the river Kishon. O my soul, march on with strength.
| אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו | 22 |
Then the horse hoofs stamped by reason of the prancings, the prancings of their strong ones.
| אורו מרוז אמר מלאך יהוה--ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים | 23 |
Curse ye Meroz, said the agent of Jehovah. Curse ye bitterly the inhabitants of it, because they did not come to the help of Jehovah, to the help of Jehovah against the mighty.
| תברך מנשים--יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך | 24 |
Blessed above women shall Jael be, the wife of Heber the Kenite. Blessed shall she be above women in the tent.
| מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה | 25 |
He asked water. She gave him milk. She brought him butter in a lordly dish.
| ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו | 26 |
She put her hand to the tent-pin, and her right hand to the workmen's hammer. And with the hammer she smote Sisera; she struck through his head. Yea, she pierced and struck through his temples.
| בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד | 27 |
At her feet he bowed, he fell, he lay. At her feet he bowed, he fell. Where he bowed, there he fell down dead.
| בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא-- מדוע אחרו פעמי מרכבותיו | 28 |
Through the window she looked forth, and cried-the mother of Sisera through the lattice-Why is his chariot so long in coming? Why do the wheels of his chariots delay?
| חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה | 29 |
Her wise ladies answered her, yea, she returned answer to herself,
| הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר-- שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל | 30 |
Have they not found, have they not divided the spoil? A damsel, two damsels to every man, to Sisera a spoil of dyed garments, a spoil of dyed garments embroidered, of dyed garments embroidered on both sides, on the necks of the spoil?
| כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה | 31 |
So let all thine enemies perish, O Jehovah, but let those who love him be as the sun when he goes forth in his might. And the land had rest forty years.
