שופטים 20
| ויצאו כל בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד--אל יהוה המצפה | 1 |
Alors tous les enfants d'Israël sortirent, depuis Dan jusqu'à Béer-Shéba, et jusqu'au pays de Galaad; et l'assemblée se réunit comme si ce n'eût été qu'un seul homme, devant l'Éternel, à Mitspa.
| ויתיצבו פנות כל העם כל שבטי ישראל--בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב | 2 |
Et les chefs de tout le peuple, et toutes les tribus d'Israël se présentèrent dans l'assemblée du peuple de Dieu, au nombre de quatre cent mille hommes de pied, portant l'épée.
| וישמעו בני בנימן כי עלו בני ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת | 3 |
Or les enfants de Benjamin apprirent que les enfants d'Israël étaient montés à Mitspa. Et les enfants d'Israël dirent: Parlez; comment ce crime a-t-il été commis?
| ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה--ויאמר הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון | 4 |
Et le Lévite, le mari de la femme qu'on avait tuée, répondit et dit: J'étais entré à Guibea de Benjamin, moi et ma concubine, pour y passer la nuit.
| ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את הבית לילה אותי דמו להרג ואת פילגשי ענו ותמת | 5 |
Les maîtres de Guibea se sont élevés contre moi, et ils ont environné de nuit la maison où j'étais, prétendant me tuer; et ils ont fait violence à ma concubine, et elle en est morte.
| ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל שדה נחלת ישראל כי עשו זמה ונבלה בישראל | 6 |
Alors, ayant pris ma concubine, je l'ai mise en pièces, et j'en ai envoyé par tout le territoire de l'héritage d'Israël; car ils ont commis un crime énorme, et une infamie en Israël.
| הנה כלכם בני ישראל--הבו לכם דבר ועצה הלם | 7 |
Vous voici tous, enfants d'Israël; consultez-vous, donnez ici votre avis.
| ויקם כל העם כאיש אחד לאמר לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו | 8 |
Et tout le peuple se leva, comme un seul homme, en disant: Aucun de nous n'ira dans sa tente, et personne ne se retirera dans sa maison.
| ועתה--זה הדבר אשר נעשה לגבעה עליה בגורל | 9 |
Mais, voici ce que nous ferons maintenant à Guibea; nous marcherons contre elle d'après le sort.
| ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם--לעשות לבואם לגבע בנימן ככל הנבלה אשר עשה בישראל | 10 |
Nous prendrons dix hommes sur cent, d'entre toutes les tribus d'Israël, et cent sur mille, et mille sur dix mille, afin qu'ils prennent des vivres pour le peuple, et que, se rendant à Guibea de Benjamin, on la traite selon l'infamie du crime qu'elle a commis en Israël.
| ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים | 11 |
Ainsi tous les hommes d'Israël s'assemblèrent contre cette ville-là, unis comme un seul homme.
| וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם | 12 |
Les tribus d'Israël envoyèrent des hommes dans toute la tribu de Benjamin, pour dire: Quelle méchante action a-t-on commise parmi vous?
| ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו (בני) בנימן לשמע בקול אחיהם בני ישראל | 13 |
Livrez-nous maintenant ces hommes pervers qui sont à Guibea, afin que nous les fassions mourir, et que nous ôtions le mal du milieu d'Israël. Mais les Benjamites ne voulurent point écouter la voix de leurs frères, les enfants d'Israël.
| ויאספו בני בנימן מן הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם בני ישראל | 14 |
Et les enfants de Benjamin sortirent de leurs villes, et s'assemblèrent à Guibea, pour aller combattre les enfants d'Israël.
| ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב--לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור | 15 |
En ce jour-là, on fit le dénombrement des enfants de Benjamin, venus des villes; et il se trouva vingt-six mille hommes tirant l'épée, sans les habitants de Guibea, dont on fit aussi le dénombrement, formant sept cents hommes d'élite.
| מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו כל זה קלע באבן אל השערה--ולא יחטא | 16 |
Parmi tout ce peuple, il y avait sept cents hommes d'élite qui ne se servaient pas de la main droite. Tous ceux-là lançaient des pierres avec une fronde contre un cheveu, et ne le manquaient pas.
| ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב כל זה איש מלחמה | 17 |
On fit aussi le dénombrement des hommes d'Israël, sans compter ceux de Benjamin, et il s'en trouva quatre cent mille hommes tirant l'épée, tous gens de guerre.
| ויקמו ויעלו בית אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה לנו בתחלה למלחמה עם בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה | 18 |
Ils partirent donc, montèrent à Béthel, et consultèrent Dieu. Et les enfants d'Israël dirent: Qui de nous montera le premier pour faire la guerre aux enfants de Benjamin? Et l'Éternel répondit: Juda montera le premier.
| ויקומו בני ישראל בבקר ויחנו על הגבעה | 19 |
Dès le matin, les enfants d'Israël se mirent donc en marche, et campèrent près de Guibea.
| ויצא איש ישראל למלחמה עם בנימן ויערכו אתם איש ישראל מלחמה אל הגבעה | 20 |
Et les hommes d'Israël sortirent pour combattre ceux de Benjamin, et se rangèrent en bataille contre eux devant Guibea.
| ויצאו בני בנימן מן הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש--ארצה | 21 |
Alors les enfants de Benjamin sortirent de Guibea, et ce jour-là ils étendirent par terre vingt-deux mille hommes d'Israël.
| ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר ערכו שם ביום הראשון | 22 |
Toutefois le peuple, les hommes d'Israël reprirent courage, et ils se rangèrent de nouveau en bataille, dans le lieu où ils s'étaient placés le premier jour.
| ויעלו בני ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו | 23 |
Et les enfants d'Israël montèrent, et pleurèrent devant l'Éternel jusqu'au soir. Ils consultèrent l'Éternel en disant: M'approcherai-je encore pour combattre contre les enfants de Benjamin, mon frère? Et l'Éternel répondit: Montez contre lui.
| ויקרבו בני ישראל אל בני בנימן ביום השני | 24 |
Le lendemain donc, les enfants d'Israël s'approchèrent des enfants de Benjamin.
| ויצא בנימן לקראתם מן הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה כל אלה שלפי חרב | 25 |
Les Benjamites sortirent aussi contre eux de Guibea ce second jour, et ils étendirent encore par terre dix-huit mille hommes des enfants d'Israël, qui tiraient tous l'épée.
| ויעלו כל בני ישראל וכל העם ויבאו בית אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה | 26 |
Alors tous les enfants d'Israël et tout le peuple montèrent, et vinrent à Béthel. Ils y pleurèrent, et se tinrent là, devant l'Éternel, et jeûnèrent ce jour-là jusqu'au soir; et ils offrirent des holocaustes et des sacrifices de prospérité devant l'Éternel.
| וישאלו בני ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם | 27 |
Ensuite les enfants d'Israël consultèrent l'Éternel (l'arche de l'alliance de Dieu était alors en ce lieu-là;
| ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך | 28 |
Et Phinées, fils d'Éléazar, fils d'Aaron, se tenait devant l'Éternel); ils dirent donc: Dois-je marcher encore pour combattre les enfants de Benjamin, mon frère, ou dois-je m'en abstenir? Et l'Éternel répondit: Montez; car demain je les livrerai entre vos mains.
| וישם ישראל ארבים אל הגבעה סביב | 29 |
Alors Israël mit des embuscades autour de Guibea.
| ויעלו בני ישראל אל בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל הגבעה כפעם בפעם | 30 |
Et les enfants d'Israël montèrent, le troisième jour, contre les Benjamites, et se rangèrent contre Guibea comme les autres fois.
| ויצאו בני בנימן לקראת העם הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל | 31 |
Or les Benjamites, étant sortis à la rencontre du peuple, furent attirés loin de la ville. Et ils commencèrent à en frapper quelques-uns du peuple, comme les autres fois, et il y eut environ trente hommes d'Israël qui furent blessés à mort dans les chemins, dont l'un monte à Béthel et l'autre à Guibea, par la campagne.
| ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנוהו מן העיר אל המסלות | 32 |
Et les enfants de Benjamin disaient: Ils tombent devant nous comme la première fois. Mais les enfants d'Israël disaient: Fuyons, et attirons-les loin de la ville, dans les chemins.
| וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה גבע | 33 |
Alors tous ceux d'Israël, se levant du lieu où ils étaient, se rangèrent à Baal-Thamar, et l'embuscade d'Israël déboucha de son poste, de la prairie de Guibea;
| ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי נגעת עליהם הרעה | 34 |
Et dix mille hommes d'élite, de tout Israël, vinrent contre Guibea; et la mêlée fut rude, et ceux de Benjamin n'aperçurent point le mal qui allait tomber sur eux.
| ויגף יהוה את בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש כל אלה שלף חרב | 35 |
Et l'Éternel battit Benjamin devant les Israélites; et les enfants d'Israël, en ce jour-là, tuèrent vingt-cinq mille et cent hommes de Benjamin, tous tirant l'épée.
| ויראו בני בנימן כי נגפו ויתנו איש ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל הארב אשר שמו אל הגבעה | 36 |
Les Benjamites avaient cru que les hommes d'Israël étaient battus. Or, ils avaient reculé devant ceux de Benjamin; car ils se reposaient sur les embuscades qu'ils avaient mises près de Guibea.
| והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב ויך את כל העיר לפי חרב | 37 |
Et ceux qui étaient en embuscade, se jetèrent vivement sur Guibea; ainsi ceux qui étaient en embuscade marchèrent, et firent passer toute la ville au fil de l'épée.
| והמועד היה לאיש ישראל--עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר | 38 |
Or, les hommes d'Israël avaient donné pour signal à ceux qui étaient en embuscade, qu'ils fissent monter de la ville une épaisse fumée.
| ויהפך איש ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש ישראל כשלשים איש--כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה | 39 |
Les hommes d'Israël avaient donc tourné le dos dans la bataille, et les Benjamites avaient commencé de frapper et de blesser à mort environ trente hommes de ceux d'Israël; et ils disaient: Certainement ils tombent devant nous comme à la première bataille!
| והמשאת החלה לעלות מן העיר--עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל העיר השמימה | 40 |
Mais quand une colonne de fumée s'éleva et commença à monter de la ville, ceux de Benjamin regardèrent derrière eux, et voici, la ville entière montait en feu vers le ciel;
| ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן כי ראה כי נגעה עליו הרעה | 41 |
Alors les gens d'Israël se retournèrent, et ceux de Benjamin furent épouvantés en voyant le désastre qui allait les atteindre.
| ויפנו לפני איש ישראל אל דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו | 42 |
Et ils tournèrent le dos devant ceux d'Israël, par le chemin du désert; mais l'armée d'Israël les serra de près; et ceux des villes, ils les tuèrent dans leurs propres endroits.
| כתרו את בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח שמש | 43 |
Ils environnèrent Benjamin, le poursuivirent, et le foulèrent aux pieds, sans relâche, jusqu'à l'opposite de Guibea, vers le soleil levant.
| ויפלו מבנימן שמנה עשר אלף איש את כל אלה אנשי חיל | 44 |
Il tomba ainsi dix-huit mille hommes de Benjamin, tous vaillants hommes.
| ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו ממנו אלפים איש | 45 |
Parmi ceux qui tournèrent le dos pour s'enfuir vers le désert, au rocher de Rimmon, ceux d'Israël en grappillèrent, par les chemins, cinq mille hommes; et, les poursuivant de près jusqu'à Guidéom, ils en frappèrent deux mille.
| ויהי כל הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב--ביום ההוא את כל אלה אנשי חיל | 46 |
Tous ceux de Benjamin qui tombèrent ce jour-là furent donc vingt-cinq mille hommes, tirant l'épée, et tous vaillants hommes.
| ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים | 47 |
Et il y eut six cents hommes, de ceux qui avaient tourné le dos, qui échappèrent vers le désert, au rocher de Rimmon, et demeurèrent au rocher de Rimmon pendant quatre mois.
| ואיש ישראל שבו אל בני בנימן ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה עד כל הנמצא גם כל הערים הנמצאות שלחו באש | 48 |
Mais les gens d'Israël revinrent vers les enfants de Benjamin, et les firent passer au fil de l'épée, tant les hommes de chaque ville, que le bétail et tout ce qui s'y trouva. Ils brûlèrent aussi toutes les villes qu'ils rencontrèrent.
