שופטים 18
| בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת--כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בנחלה | 1 |
At that time Israel didn't have a king. The tribe of Dan was looking for territory where they could live, because up until then they hadn't gained possession of the land granted to them among the tribes of Israel.
| וישלחו בני דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את הארץ ויבאו הר אפרים עד בית מיכה וילינו שם | 2 |
So the Danites chose from among them five leading men from Zorah and Eshtaol to scout out the land and explore it. “Go and explore the land,” they told them. When the men came to the hill country of Ephraim, they arrived at Micah's house where they spent the night.
| המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה | 3 |
While they were there, they recognized the young Levite's accent, so they went to him and asked him, “So who brought you here, and what are you doing in this place? Why are you here?”
| ויאמר אלהם--כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו לכהן | 4 |
“Micah arranged things for me, and he hired me as his priest,” he told them.
| ויאמרו לו שאל נא באלהים ונדעה--התצלח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה | 5 |
“Please ask the Lord for us so we can find out if our journey will be successful,” they asked him.
| ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו בה | 6 |
“Go in peace,” the priest replied. “The journey you are taking is being observed by the Lord.”
| וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחוקים המה מצידנים ודבר אין להם עם אדם | 7 |
The five men left and went to the town of Laish. They observed that the people there lived in safety, and followed the customs of the Sidonians. The people were unsuspecting and confident of their security, at home in a productive land. They didn't have a strong ruler, they lived a long way from the Sidonians, and had no other allies to help them.
| ויבאו אל אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם | 8 |
The men returned to Zorah and Eshtaol, their relatives asked them, “What did you…?”
| ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים--אל תעצלו ללכת לבא לרשת את הארץ | 9 |
“Come on, let's go and attack them!” the men interrupted. “We've surveyed the land, and it's excellent! Aren't you going to do something? Don't put off going there and occupying the land!
| כבאכם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים--כי נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ | 10 |
When you get there you'll find the people are unsuspecting and the land is extensive. God has given you a place where there's no shortage of anything!”
| ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש מאות איש חגור כלי מלחמה | 11 |
So six hundred Danite armed men left Zorah and Eshtaol, ready to attack.
| ויעלו ויחנו בקרית יערים--ביהודה על כן קראו למקום ההוא מחנה דן עד היום הזה--הנה אחרי קרית יערים | 12 |
En route they camped at Kiriath-jearim in Judah. That's why the place west of Kiriath-jearim is called the Camp of Dan to this very day.
| ויעברו משם הר אפרים ויבאו עד בית מיכה | 13 |
Then they left from there and went into the hill country of Ephraim and came to Micah's house.
| ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ ליש ויאמרו אל אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה תעשו | 14 |
Then the five men who had gone to scout out the land of Laish told the other tribesmen, “Do you realize that here in these houses there's an ephod, household gods, and a carved idol, an image made with molten silver? So you know what you should do.”
| ויסורו שמה ויבאו אל בית הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו לשלום | 15 |
The five men left the road and went to where the young Levite was living in Micah's home to ask how he was.
| ושש מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער--אשר מבני דן | 16 |
The six hundred Danite armed men stood at the entrance by the gate.
| ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ--באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת התרפים ואת המסכה והכהן נצב פתח השער ושש מאות האיש החגור כלי המלחמה | 17 |
The five men went inside and took the carved idol, the ephod, the household idols, and the image made with molten silver. The priest was standing by the gate with the six hundred armed men.
| ואלה באו בית מיכה ויקחו את פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים | 18 |
When the priest saw them taking all the religious objects from Micah's home, he asked them, “What are you doing?”
| ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב ולכהן הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל | 19 |
“Be quiet! Don't say anything! Come with us, and you can be our ‘father’ and priest. Wouldn't it be better for you if instead of being a priest for just one man's household that you were the priest of an Israelite tribe and family?”
| וייטב לב הכהן ויקח את האפוד ואת התרפים ואת הפסל ויבא בקרב העם | 20 |
This seemed like a good idea to the priest and he left with them. Carrying the ephod, the household idols, and the image made with molten silver, he marched with the people all around him.
| ויפנו וילכו וישימו את הטף ואת המקנה ואת הכבודה--לפניהם | 21 |
They continued their journey, putting their children, livestock, and possessions ahead of them.
| המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם בית מיכה נזעקו וידביקו את בני דן | 22 |
The Danites were already quite a way from Micah's home when men from Micah's village caught up with them,
| ויקראו אל בני דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה לך כי נזעקת | 23 |
shouting at them. The Danites turned around to face them and asked Micah, “What's the matter with you? Why call out these men to come after us?”
| ויאמר את אלהי אשר עשיתי לקחתם ואת הכהן ותלכו--ומה לי עוד ומה זה תאמרו אלי מה לך | 24 |
“You stole the gods I made, and my priest too, and then left. What have you left me with? How can you ask me, ‘What's the matter with you?’”
| ויאמרו אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו--פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך | 25 |
“Don't complain to us!” Danites replied. “Otherwise some hot-tempered people here might attack you and you and your family will lose your lives!”
| וילכו בני דן לדרכם וירא מיכה כי חזקים המה ממנו ויפן וישב אל ביתו | 26 |
The Danites carried on their way. Micah saw that they were too strong for him to fight so he turned around and went back home.
| והמה לקחו את אשר עשה מיכה ואת הכהן אשר היה לו ויבאו על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר שרפו באש | 27 |
So the Danites took with them the idols that Micah had made, as well as his priest. They attacked Laish with its peaceful and unsuspecting people, killed them with swords, and burned down the town.
| ואין מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין להם עם אדם והיא בעמק אשר לבית רחוב ויבנו את העיר וישבו בה | 28 |
No one could save them because they were a long way from Sidon and had no other allies to help them. The town was in the valley belonging to Beth-rehob. The Danites rebuilt the city and lived there.
| ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשנה | 29 |
They renamed the city Dan after their forefather, the son of Israel. Laish was its former name.
| ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ | 30 |
The Danites erected the carved idol to worship, and Jonathan, son of Gershom, son of Moses, and his sons became priests for the tribe of Dan until the time when the people went into captivity from the land.
| וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלהים בשלה | 31 |
They worshiped the carved idol that Micah had made the whole time God's Temple was at Shiloh.
