יהושע 9

1 ויהי כשמע כל המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול אל מול הלבנון--החתי והאמרי הכנעני הפרזי החוי והיבוסי

And it came to pass, when all the kings who were beyond the Jordan, in the hill-country, and in the lowland, and on all the shore of the great sea in front of Lebanon-the Hittite, and the Amorite, the Canaanite, the Perizzite, the Hivite, and the Jebusite-heard of it,

2 ויתקבצו יחדו להלחם עם יהושע ועם ישראל--פה אחד

that they gathered themselves together to fight with Joshua and with Israel with one accord.

3 וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו--ולעי

But when the inhabitants of Gibeon heard what Joshua had done to Jericho and to Ai,

4 ויעשו גם המה בערמה וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים

they also worked shrewdly, and went and made as if they had been ambassadors, and took old sacks upon their donkeys, and wine-skins, old and torn and bound up,

5 ונעלות בלות ומטלאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכל לחם צידם יבש היה נקדים

and old and patched shoes upon their feet, and old garments upon them, and all the bread of their provision was dry and became moldy.

6 וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית

And they went to Joshua to the camp at Gilgal, and said to him, and to the men of Israel, We have come from a far country, now therefore make ye a covenant with us.

7 ויאמרו (ויאמר) איש ישראל אל החוי אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות (אכרת) לך ברית

And the men of Israel said to the Hivites, Perhaps ye dwell among us, and how shall we make a covenant with you?

8 ויאמרו אל יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אליהם יהושע מי אתם ומאין תבאו

And they said to Joshua, We are thy servants. And Joshua said to them, Who are ye, and from where do ye come?

9 ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם יהוה אלהיך כי שמענו שמעו ואת כל אשר עשה במצרים

And they said to him, From a very far country. Thy servants have come because of the name of Jehovah thy God, for we have heard the fame of him, and all that he did in Egypt,

10 ואת כל אשר עשה לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן--לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך הבשן אשר בעשתרות

and all that he did to the two kings of the Amorites who were beyond the Jordan, to Sihon king of Heshbon, and to Og king of Bashan, who was at Ashtaroth.

11 ויאמרו אלינו זקינינו וכל ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם ואמרתם אליהם עבדיכם אנחנו ועתה כרתו לנו ברית

And our elders and all the inhabitants of our country spoke to us, saying, Take provision in your hand for the journey, and go to meet them, and say to them, We are your servants, and now make ye a covenant with us.

12 זה לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים

This our bread we took hot for our provision out of our houses on the day we came forth to go to you, but now, behold, it is dry, and has become moldy.

13 ואלה נאדות היין אשר מלאנו חדשים והנה התבקעו ואלה שלמותינו ונעלינו בלו מרב הדרך מאד

And these wine-skins, which we filled, were new, and, behold, they are torn. And these our garments and our shoes have become old by reason of the very long journey.

14 ויקחו האנשים מצידם ואת פי יהוה לא שאלו

And the men took of their provision, and did not ask counsel at the mouth of Jehovah.

15 ויעש להם יהושע שלום ויכרת להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה

And Joshua made peace with them, and made a covenant with them to let them live, and the rulers of the congregation swore to them.

16 ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר כרתו להם ברית וישמעו כי קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים

And it came to pass at the end of three days after they had made a covenant with them, that they heard that they were their neighbors, and that they dwelt among them.

17 ויסעו בני ישראל ויבאו אל עריהם--ביום השלישי ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים

And the sons of Israel journeyed, and came to their cities on the third day. Now their cities were Gibeon, and Chephirah, and Beeroth, and Kiriath-jearim.

18 ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלהי ישראל וילנו כל העדה על הנשיאים

And the sons of Israel did not smite them, because the rulers of the congregation had sworn to them by Jehovah, the God of Israel. And all the congregation murmured against the rulers.

19 ויאמרו כל הנשיאים אל כל העדה אנחנו נשבענו להם ביהוה אלהי ישראל ועתה לא נוכל לנגע בהם

But all the rulers said to all the congregation, We have sworn to them by Jehovah, the God of Israel, now therefore we may not touch them.

20 זאת נעשה להם והחיה אותם ולא יהיה עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם

This we will do to them, and let them live, lest wrath be upon us because of the oath which we swore to them.

21 ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי מים לכל העדה כאשר דברו להם הנשיאים

And the rulers said to them, Let them live. So they became hewers of wood and drawers of water to all the congregation, as the rulers had spoken to them.

22 ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמר למה רמיתם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים

And Joshua called for them, and he spoke to them, saying, Why have ye beguiled us, saying, We are very far from you, when ye dwell among us?

23 ועתה ארורים אתם ולא יכרת מכם עבד וחטבי עצים ושאבי מים--לבית אלהי

Now therefore ye are cursed, and there shall never fail to be bondmen of you, both hewers of wood and drawers of water for the house of my God.

24 ויענו את יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה יהוה אלהיך את משה עבדו לתת לכם את כל הארץ ולהשמיד את כל ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את הדבר הזה

And they answered Joshua, and said, Because it was certainly told thy servants, how that Jehovah thy God commanded his servant Moses to give you all the land, and to destroy all the inhabitants of the land from before you. Therefore we were very afraid for our lives because of you, and have done this thing.

25 ועתה הננו בידך כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה

And now, behold, we are in thy hand. As it seems good and right to thee to do to us, do.

26 ויעש להם כן ויצל אותם מיד בני ישראל ולא הרגום

And so he did to them, and delivered them out of the hand of the sons of Israel, that they did not kill them.

27 ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים ושאבי מים--לעדה ולמזבח יהוה עד היום הזה אל המקום אשר יבחר

And Joshua made them that day hewers of wood and drawers of water for the congregation, and for the altar of Jehovah to this day in the place which he should choose.