< יהושע 5 >
ויהי כשמע כל מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש יהוה את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברנו (עברם) וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל | 1 |
And it came to pass, when all the kings of the Amorites, which were beyond Jordan westward, and all the kings of the Canaanites, which were by the sea, heard how that the LORD had dried up the waters of Jordan from before the children of Israel, until we were passed over, that their heart melted, neither was there spirit in them any more, because of the children of Israel.
בעת ההיא אמר יהוה אל יהושע עשה לך חרבות צרים ושוב מל את בני ישראל שנית | 2 |
At that time the LORD said unto Joshua, Make thee knives of flint, and circumcise again the children of Israel the second time.
ויעש לו יהושע חרבות צרים וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות | 3 |
And Joshua made him knives of flint, and circumcised the children of Israel at the hill of the foreskins.
וזה הדבר אשר מל יהושע כל העם היצא ממצרים הזכרים כל אנשי המלחמה מתו במדבר בדרך בצאתם ממצרים | 4 |
And this is the cause why Joshua did circumcise: all the people that came forth out of Egypt, that were males, even all the men of war, died in the wilderness by the way, after they came forth out of Egypt.
כי מלים היו כל העם היצאים וכל העם הילדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים--לא מלו | 5 |
For all the people that came out were circumcised: but all the people that were born in the wilderness by the way as they came forth out of Egypt, they had not circumcised.
כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר עד תם כל הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא שמעו בקול יהוה אשר נשבע יהוה להם לבלתי הראותם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש | 6 |
For the children of Israel walked forty years in the wilderness, till all the nation, even the men of war which came forth out of Egypt, were consumed, because they hearkened not unto the voice of the LORD: unto whom the LORD sware that he would not let them see the land which the LORD sware unto their fathers that he would give us, a land flowing with milk and honey.
ואת בניהם הקים תחתם אתם מל יהושע כי ערלים היו כי לא מלו אותם בדרך | 7 |
And their children, whom he raised up in their stead, them did Joshua circumcise: for they were uncircumcised, because they had not circumcised them by the way.
ויהי כאשר תמו כל הגוי להמול וישבו תחתם במחנה עד חיותם | 8 |
And it came to pass, when they had done circumcising all the nation, that they abode in their places in the camp, till they were whole.
ויאמר יהוה אל יהושע היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה | 9 |
And the LORD said unto Joshua, This day have I rolled away the reproach of Egypt from off you. Wherefore the name of that place was called Gilgal, unto this day.
ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב--בערבות יריחו | 10 |
And the children of Israel encamped in Gilgal; and they kept the passover on the fourteenth day of the month at even in the plains of Jericho.
ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח--מצות וקלוי בעצם היום הזה | 11 |
And they did eat of the old corn of the land on the morrow after the passover, unleavened cakes and parched corn, in the selfsame day.
וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא | 12 |
And the manna ceased on the morrow, after they had eaten of the old corn of the land; neither had the children of Israel manna any more; but they did eat of the fruit of the land of Canaan that year.
ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו | 13 |
And it came to pass, when Joshua was by Jericho, that he lifted up his eyes and looked, and, behold, there stood a man over against him with his sword drawn in his hand: and Joshua went unto him, and said unto him, Art thou for us, or for our adversaries?
ויאמר לא כי אני שר צבא יהוה--עתה באתי ויפל יהושע אל פניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל עבדו | 14 |
And he said, Nay; but [as] captain of the host of the LORD am I now come. And Joshua fell on his face to the earth, and did worship, and said unto him, What saith my lord unto his servant?
ויאמר שר צבא יהוה אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן | 15 |
And the captain of the LORD’S host said unto Joshua, Put off thy shoe from off thy foot; for the place whereon thou standest is holy. And Joshua did so.