יהושע 22

1 אז יקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי מטה מנשה

Alors Josué appela les Rubénites, et les Gadites, et la demi-tribu de Manassé,

2 ויאמר אליהם--אתם שמרתם את כל אשר צוה אתכם משה עבד יהוה ותשמעו בקולי לכל אשר צויתי אתכם

et leur dit: Vous avez gardé tout ce que Moïse, serviteur de l’Éternel, vous avait commandé, et vous avez écouté ma voix en tout ce que je vous ai commandé;

3 לא עזבתם את אחיכם זה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם--את משמרת מצות יהוה אלהיכם

vous n’avez pas abandonné vos frères pendant ce long temps, jusqu’à ce jour, et vous avez gardé ce que l’Éternel, votre Dieu, vous a commandé de garder.

4 ועתה הניח יהוה אלהיכם לאחיכם כאשר דבר להם ועתה פנו ולכו לכם לאהליכם אל ארץ אחזתכם אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן

Et maintenant, l’Éternel, votre Dieu, a donné du repos à vos frères, comme il le leur avait dit. Et maintenant, retournez et allez dans vos tentes, dans le pays de votre possession, que Moïse, serviteur de l’Éternel, vous a donné de l’autre côté du Jourdain.

5 רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאהבה את יהוה אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם

Seulement, prenez bien garde à pratiquer le commandement et la loi que vous a commandés Moïse, serviteur de l’Éternel, pour aimer l’Éternel, votre Dieu, et marcher dans toutes ses voies, et garder ses commandements, et pour vous attacher à lui, et pour le servir de tout votre cœur et de toute votre âme.

6 ויברכם יהושע וישלחם וילכו אל אהליהם

Et Josué les bénit et les renvoya; et ils s’en allèrent dans leurs tentes.

7 ולחצי שבט המנשה נתן משה בבשן ולחציו נתן יהושע עם אחיהם מעבר (בעבר) הירדן ימה וגם כי שלחם יהושע אל אהליהם--ויברכם

Et Moïse avait donné à la demi-tribu de Manassé [son héritage] en Basan; et à l’autre demi-tribu, Josué avait donné [son héritage] avec leurs frères en deçà du Jourdain, à l’occident. Et lorsque Josué les renvoya dans leurs tentes, il les bénit aussi,

8 ויאמר אליהם לאמר בנכסים רבים שובו אל אהליכם ובמקנה רב מאד בכסף ובזהב ובנחשת ובברזל ובשלמות הרבה מאד חלקו שלל איביכם עם אחיכם

et leur parla, disant: Vous retournez à vos tentes avec de grands biens, et avec des troupeaux en très grand nombre, avec de l’argent, et de l’or, et de l’airain, et du fer, et des vêtements, en très grande abondance; partagez le butin de vos ennemis avec vos frères.

9 וישבו וילכו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה מאת בני ישראל משלה אשר בארץ כנען--ללכת אל ארץ הגלעד אל ארץ אחזתם אשר נאחזו בה על פי יהוה ביד משה

Et les fils de Ruben, et les fils de Gad, et la demi-tribu de Manassé, s’en retournèrent et s’en allèrent d’auprès des fils d’Israël, de Silo, qui est dans le pays de Canaan, pour aller dans le pays de Galaad, le pays de leur possession, dont ils avaient reçu la possession selon le commandement de l’Éternel par Moïse.

10 ויבאו אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען ויבנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על הירדן--מזבח גדול למראה

Et ils vinrent dans les contrées du Jourdain, qui sont dans le pays de Canaan; et les fils de Ruben, et les fils de Gad, et la demi-tribu de Manassé, bâtirent là un autel auprès du Jourdain, un autel de grande apparence.

11 וישמעו בני ישראל לאמר הנה בנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה את המזבח אל מול ארץ כנען--אל גלילות הירדן אל עבר בני ישראל

Et les fils d’Israël entendirent dire: Voici, les fils de Ruben, et les fils de Gad, et la demi-tribu de Manassé, ont bâti un autel en face du pays de Canaan, dans les contrées du Jourdain, à côté des fils d’Israël.

12 וישמעו בני ישראל ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה לעלות עליהם לצבא

Et les fils d’Israël l’ayant appris, toute l’assemblée des fils d’Israël se réunit à Silo, pour monter en bataille contre eux.

13 וישלחו בני ישראל אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה--אל ארץ הגלעד את פינחס בן אלעזר הכהן

Et les fils d’Israël envoyèrent vers les fils de Ruben, et vers les fils de Gad, et vers la demi-tribu de Manassé, au pays de Galaad, Phinées, fils d’Éléazar, le sacrificateur,

14 ועשרה נשאים עמו--נשיא אחד נשיא אחד לבית אב לכל מטות ישראל ואיש ראש בית אבותם המה לאלפי ישראל

et avec lui dix princes, un prince par maison de père, de toutes les tribus d’Israël; et chacun d’eux était chef de maison de père des milliers d’Israël;

15 ויבאו אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה--אל ארץ הגלעד וידברו אתם לאמר

et ils vinrent vers les fils de Ruben, et vers les fils de Gad, et vers la demi-tribu de Manassé, au pays de Galaad, et leur parlèrent, disant:

16 כה אמרו כל עדת יהוה מה המעל הזה אשר מעלתם באלהי ישראל לשוב היום מאחרי יהוה--בבנותכם לכם מזבח למרדכם היום ביהוה

Ainsi dit toute l’assemblée de l’Éternel: Quel est ce crime que vous avez commis contre le Dieu d’Israël, vous détournant aujourd’hui de l’Éternel en vous bâtissant un autel, vous rebellant aujourd’hui contre l’Éternel?

17 המעט לנו את עון פעור אשר לא הטהרנו ממנו עד היום הזה ויהי הנגף בעדת יהוה

Est-ce peu de chose que l’iniquité de Péor, dont nous ne nous sommes pas purifiés jusqu’à aujourd’hui, quoiqu’il y ait eu une plaie sur l’assemblée de l’Éternel?

18 ואתם תשבו היום מאחרי יהוה והיה אתם תמרדו היום ביהוה ומחר אל כל עדת ישראל יקצף

et vous vous détournez aujourd’hui de l’Éternel! Or il arrivera, si vous vous rebellez aujourd’hui contre l’Éternel, que demain il sera courroucé contre toute l’assemblée d’Israël.

19 ואך אם טמאה ארץ אחזתכם עברו לכם אל ארץ אחזת יהוה אשר שכן שם משכן יהוה והאחזו בתוכנו וביהוה אל תמרדו ואתנו אל תמרדו בבנתכם לכם מזבח מבלעדי מזבח יהוה אלהינו

Si toutefois le pays de votre possession est impur, passez dans le pays qui est la possession de l’Éternel, où est le tabernacle de l’Éternel, et ayez votre possession au milieu de nous, mais ne vous rebellez pas contre l’Éternel, et ne vous rebellez pas contre nous, en vous bâtissant un autel outre l’autel de l’Éternel, notre Dieu.

20 הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו

Acan, le fils de Zérakh, ne commit-il pas un crime au sujet de l’anathème? et il y eut de la colère contre toute l’assemblée d’Israël. Et lui n’expira pas seul dans son iniquité.

21 ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה וידברו את ראשי אלפי ישראל

Et les fils de Ruben, et les fils de Gad, et la demi-tribu de Manassé, répondirent et dirent aux chefs des milliers d’Israël:

22 אל אלהים יהוה אל אלהים יהוה הוא ידע וישראל הוא ידע אם במרד ואם במעל ביהוה אל תושיענו היום הזה

Le Dieu des dieux, l’Éternel, le Dieu des dieux, l’Éternel, lui le sait, et Israël, lui le saura, si c’est par rébellion, et si c’est par iniquité contre l’Éternel, (ne nous sauve pas en ce jour!)

23 לבנות לנו מזבח לשוב מאחרי יהוה ואם להעלות עליו עולה ומנחה ואם לעשות עליו זבחי שלמים--יהוה הוא יבקש

que nous nous sommes bâti un autel pour nous détourner de l’Éternel, si ç’a été pour y offrir des holocaustes et des offrandes de gâteaux, et si ç’a été pour y faire des sacrifices de prospérités, (que l’Éternel lui-même le redemande!)

24 ואם לא מדאגה מדבר עשינו את זאת לאמר מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר מה לכם וליהוה אלהי ישראל

et si ce n’est pas par crainte de cette chose, que nous avons fait cela, disant: Dans l’avenir vos fils parleront à nos fils, disant: Qu’y a-t-il de commun entre vous et l’Éternel, le Dieu d’Israël?

25 וגבול נתן יהוה ביננו וביניכם בני ראובן ובני גד את הירדן--אין לכם חלק ביהוה והשביתו בניכם את בנינו לבלתי ירא את יהוה

L’Éternel a mis une frontière, le Jourdain entre nous et vous, fils de Ruben et fils de Gad; vous n’avez point de part à l’Éternel. Et ainsi vos fils feraient que nos fils cesseraient de craindre l’Éternel.

26 ונאמר--נעשה נא לנו לבנות את המזבח לא לעולה ולא לזבח

Et nous avons dit: Mettons-nous donc à bâtir un autel, non pour des holocaustes, ni pour des sacrifices,

27 כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד את עבדת יהוה לפניו בעלותינו ובזבחינו ובשלמינו ולא יאמרו בניכם מחר לבנינו אין לכם חלק ביהוה

mais comme témoin entre nous et vous, et entre nos générations après nous, afin de faire le service de l’Éternel devant lui par nos holocaustes, et par nos sacrifices, et par nos sacrifices de prospérités; afin que vos fils ne disent pas dans l’avenir à nos fils: Vous n’avez point de part à l’Éternel.

28 ונאמר--והיה כי יאמרו אלינו ואל דרתינו מחר ואמרנו ראו את תבנית מזבח יהוה אשר עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבח--כי עד הוא בינינו וביניכם

Et nous avons dit: S’il arrive qu’ils nous disent cela, à nous et à nos générations dans l’avenir, nous [leur] dirons: Voyez la forme de l’autel de l’Éternel que nos pères ont fait, non pour des holocaustes, ni pour des sacrifices, mais comme témoin entre nous et vous.

29 חלילה לנו ממנו למרד ביהוה ולשוב היום מאחרי יהוה לבנות מזבח לעלה למנחה ולזבח--מלבד מזבח יהוה אלהינו אשר לפני משכנו

Loin de nous que nous nous rebellions contre l’Éternel, et que nous nous détournions aujourd’hui de l’Éternel en bâtissant un autel pour des holocaustes, pour des offrandes de gâteaux et pour des sacrifices, outre l’autel de l’Éternel, notre Dieu, qui est devant son tabernacle.

30 וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו את הדברים אשר דברו בני ראובן ובני גד ובני מנשה וייטב בעיניהם

Et quand Phinées, le sacrificateur, et les princes de l’assemblée, et les chefs des milliers d’Israël qui étaient avec lui, entendirent les paroles que prononcèrent les fils de Ruben et les fils de Gad et les fils de Manassé, la chose fut bonne à leurs yeux.

31 ויאמר פינחס בן אלעזר הכהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה היום ידענו כי בתוכנו יהוה אשר לא מעלתם ביהוה המעל הזה אז הצלתם את בני ישראל--מיד יהוה

Et Phinées, fils d’Éléazar, le sacrificateur, dit aux fils de Ruben et aux fils de Gad et aux fils de Manassé: Nous connaissons aujourd’hui que l’Éternel est au milieu de nous, en ce que vous n’avez pas commis ce crime contre l’Éternel; maintenant vous avez sauvé les fils d’Israël de la main de l’Éternel.

32 וישב פינחס בן אלעזר הכהן והנשיאים מאת בני ראובן ומאת בני גד מארץ הגלעד אל ארץ כנען--אל בני ישראל וישבו אותם דבר

Et Phinées, fils d’Éléazar, le sacrificateur, et les princes, s’en retournèrent d’auprès des fils de Ruben et d’auprès des fils de Gad, du pays de Galaad au pays de Canaan, vers les fils d’Israël, et leur rapportèrent la chose.

33 וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את הארץ אשר בני ראובן ובני גד ישבים בה

Et la chose fut bonne aux yeux des fils d’Israël; et les fils d’Israël bénirent Dieu, et ne pensèrent plus à monter en bataille contre eux pour détruire le pays où habitaient les fils de Ruben et les fils de Gad.

34 ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח כי עד הוא בינתינו כי יהוה האלהים

Et les fils de Ruben et les fils de Gad donnèrent un nom à l’autel; car, [dirent-ils, ] il est témoin entre nous que l’Éternel est Dieu.