< יהושע 14 >
ואלה אשר נחלו בני ישראל בארץ כנען--אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות לבני ישראל | 1 |
Estas são as heranças que os filhos de Israel levaram na terra de Canaã, que Eleazar, o sacerdote, Josué, filho de Freira, e os chefes das casas dos pais das tribos dos filhos de Israel, distribuíram a eles,
בגורל נחלתם כאשר צוה יהוה ביד משה לתשעת המטות וחצי המטה | 2 |
pelo lote de sua herança, como Iavé ordenou Moisés, para as nove tribos, e para a meia tribo.
כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים--לא נתן נחלה בתוכם | 3 |
Pois Moisés havia dado a herança das duas tribos e da meia tribo além do Jordão; mas aos levitas ele não deu nenhuma herança entre eles.
כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם | 4 |
Para os filhos de José eram duas tribos, Manassés e Efraim. Eles não deram nenhuma parte para os levitas na terra, exceto cidades para morar, com suas terras de pasto para seu gado e para seus bens.
כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את הארץ | 5 |
Os filhos de Israel fizeram como Javé ordenou a Moisés, e eles dividiram a terra.
ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר יהוה אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך--בקדש ברנע | 6 |
Então os filhos de Judá se aproximaram de Josué em Gilgal. Caleb, filho de Jefoné, o quenizita, disse-lhe: “Você sabe o que Javé falou a Moisés, o homem de Deus, sobre mim e sobre você em Kadesh Barnea.
בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד יהוה אתי מקדש ברנע--לרגל את הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי | 7 |
Eu tinha quarenta anos quando Moisés, servo de Javé, me enviou de Kadesh Barnea para espionar a terra. Trouxe-lhe novamente a palavra como estava em meu coração.
ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם ואנכי מלאתי אחרי יהוה אלהי | 8 |
Nevertheless, meus irmãos que subiram comigo fizeram o coração do povo derreter; mas eu segui totalmente Yahweh, meu Deus.
וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם כי מלאת אחרי יהוה אלהי | 9 |
Moisés jurou naquele dia, dizendo: 'Certamente a terra onde andastes será uma herança para vós e para vossos filhos para sempre, porque seguistes totalmente a Iavé meu Deus'.
ועתה הנה החיה יהוה אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר יהוה את הדבר הזה אל משה אשר הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמנים שנה | 10 |
“Agora, eis que Javé me manteve vivo, enquanto falava, estes quarenta e cinco anos, desde que Javé disse esta palavra a Moisés, enquanto Israel caminhava no deserto. Agora, eis que tenho oitenta e cinco anos de idade, hoje.
עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה--ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא | 11 |
Ainda hoje estou tão forte como estava no dia em que Moisés me enviou. Como minha força era então, assim também é minha força agora para a guerra, para sair e para entrar.
ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר יהוה ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות--אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה | 12 |
Agora, portanto, dê-me este país montanhoso, do qual Yahweh falou naquele dia; pois vocês ouviram naquele dia como os Anakim estavam lá, e cidades grandes e fortificadas. Pode ser que Iavé esteja comigo, e eu os expulsarei, como Iavé disse”.
ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפנה לנחלה | 13 |
Josué o abençoou; e ele deu Hebron a Calebe, filho de Jefonneh, por uma herança.
על כן היתה חברון לכלב בן יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה--יען אשר מלא אחרי יהוה אלהי ישראל | 14 |
Portanto, Hebron tornou-se a herança de Calebe, filho de Jefoné, o quenizita, até hoje, porque ele seguiu Yahweh, o Deus de Israel de todo o coração.
ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה | 15 |
Agora o nome de Hebron antes era Kiriath Arba, depois do maior homem entre os Anakim. Depois a terra teve descanso da guerra.