< יונה 2 >
ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה | 1 |
Then Jonah prayed to the LORD, his God, out of the fish’s belly.
ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה--ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי (Sheol ) | 2 |
He said, “I called because of my affliction to the LORD. He answered me. Out of the belly of Sheol I cried. You heard my voice. (Sheol )
ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו | 3 |
For you threw me into the depths, in the heart of the seas. The flood was all around me. All your waves and your billows passed over me.
ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך | 4 |
I said, ‘I have been banished from your sight; yet I will look again toward your holy temple.’
אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי | 5 |
The waters surrounded me, even to the soul. The deep was around me. The weeds were wrapped around my head.
לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי | 6 |
I went down to the bottoms of the mountains. The earth barred me in forever; yet you have brought my life up from the pit, LORD my God.
בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך | 7 |
“When my soul fainted within me, I remembered the LORD. My prayer came in to you, into your holy temple.
משמרים הבלי שוא--חסדם יעזבו | 8 |
Those who regard vain idols forsake their own mercy.
ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה | 9 |
But I will sacrifice to you with the voice of thanksgiving. I will pay that which I have vowed. Salvation belongs to the LORD.”
ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה | 10 |
Then the LORD spoke to the fish, and it vomited out Jonah on the dry land.