< יונה 2 >
ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה | 1 |
Then Jonah prayed unto the LORD his God out of the fish’s belly.
ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה--ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי (Sheol ) | 2 |
And he said, I called by reason of mine affliction unto the LORD, and he answered me; out of the belly of hell cried I, [and] thou heardest my voice. (Sheol )
ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו | 3 |
For thou didst cast me into the depth, in the heart of the seas, and the flood was round about me; all thy waves and thy billows passed over me.
ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך | 4 |
And I said, am cast out from before thine eyes; yet I will look again toward thy holy temple.
אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי | 5 |
The waters compassed me about, even to the soul; the deep was round about me; the weeds were wrapped about my head.
לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי | 6 |
I went down to the bottoms of the mountains; the earth with her bars [closed] upon me for ever: yet hast thou brought up my life from the pit, O LORD my God.
בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך | 7 |
When my soul fainted within me, I remembered the LORD: and my prayer came in unto thee, into thine holy temple.
משמרים הבלי שוא--חסדם יעזבו | 8 |
They that regard lying vanities forsake their own mercy.
ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה | 9 |
But I will sacrifice unto thee with the voice of thanksgiving; I will pay that which I have vowed. Salvation is of the LORD.
ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה | 10 |
And the LORD spake unto the fish, and it vomited out Jonah upon the dry land.