< יונה 2 >

ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה 1
Then prayed Jonah unto the Lord his God out of the belly of the fish.
ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה--ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי (Sheol h7585) 2
And he said, I called from the midst of my distress unto the Lord, and he hath answered me: out of the depth of the grave have I cried, and thou hast heard my voice. (Sheol h7585)
ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו 3
For thou hast cast me into the deep, in the heart of the seas; and the stream compasseth me about: all thy billows and thy waves have passed over me.
ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך 4
And I thought indeed, I am driven out from before thy eyes: yet I again shall look toward thy holy temple.
אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי 5
The waters surrounded me, to the peril of my life; the deep compassed me about: sea-weeds were bound about my head.
לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי 6
To the bottoms of the mountains did I go down; the earth [closed] her bars about me for ever: when thou broughtest up my life from the pit, O Lord my God!
בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך 7
When my soul fainted within me I remembered the Lord: and my prayer came unto thee, unto thy holy temple.
משמרים הבלי שוא--חסדם יעזבו 8
They that guard false vanities forsake [the source of] their kindness.
ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה 9
But I will sacrifice unto thee with the voice of thanksgiving; that which I have vowed will I pay; [for] help is with the Lord.
ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה 10
And the Lord commanded the fish, and it vomited out Jonah upon the dry land.

< יונה 2 >