< יונה 2 >
ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה | 1 |
And Jonas prayed to the Lord his God out of the belly of the whale,
ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה--ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי (Sheol ) | 2 |
and said, I cried in my affliction to the Lord my God, and he listened to me, [even] to my cry out of the belly of hell: you heard my voice. (Sheol )
ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו | 3 |
You did cast me into the depths of the heart of the sea, and the floods compassed me: all your billows and your waves have passed upon me.
ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך | 4 |
And I said, I am cast out of your presence: shall I indeed look again towards your holy temple?
אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי | 5 |
Water was poured around me to the soul: the lowest deep compassed me, my head went down
לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי | 6 |
to the clefts of the mountains; I went down into the earth, whose bars are the everlasting barriers: yet, O Lord my God, let my ruined life be restored.
בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך | 7 |
When my soul was failing me, I remembered the Lord; and may my prayer come to you into your holy temple.
משמרים הבלי שוא--חסדם יעזבו | 8 |
They that observe vanities and lies have forsaken their own mercy.
ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה | 9 |
But I will sacrifice to you with the voice of praise and thanksgiving: all that I have vowed I will pay to you, the Lord of [my] salvation.
ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה | 10 |
And the whale was commanded by the Lord, and it cast up Jonas on the dry [land].