< יונה 2 >
ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה | 1 |
Then Jonah prayed to Jehovah his God out of the sea creatures belly.
ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה--ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי (Sheol ) | 2 |
And he said, I called because of my affliction to Jehovah, and he answered me. Out of the belly of Sheol I cried, and thou heard my voice. (Sheol )
ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו | 3 |
For thou cast me into the depth, in the heart of the seas, and the flood was round about me. All thy waves and thy billows passed over me.
ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך | 4 |
And I said, I am cast out from before thine eyes. Yet I will look again toward thy holy temple.
אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי | 5 |
The waters encompassed me around, even to the soul. The deep was round about me. The weeds were wrapped around my head.
לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי | 6 |
I went down to the bottoms of the mountains. The earth with its bars closed upon me forever. Yet thou have brought up my life from the pit, O Jehovah my God.
בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך | 7 |
When my soul fainted within me, I remembered Jehovah. And my prayer came in to thee, into thy holy temple.
משמרים הבלי שוא--חסדם יעזבו | 8 |
Those who regard lying vanities forsake their own mercy.
ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה | 9 |
But I will sacrifice to thee with the voice of thanksgiving. I will pay that which I have vowed. Salvation is of Jehovah.
ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה | 10 |
And Jehovah spoke to the sea creature, and it vomited Jonah out upon the dry land.