יואל 1

1 דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל

Parole de Yahweh qui fut adressée à Joël, fils de Phatuel.

2 שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם

Écoutez ceci, vieillards; prêtez l’oreille, vous tous habitants du pays! Pareille chose est-elle arrivée de vos jours, ou bien dans les jours de vos pères?

3 עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר

Faites-en le récit à vos enfants, et vos enfants à leurs enfants, et leurs enfants à une autre génération.

4 יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל

Ce qu’a laissé le gazam, la sauterelle l’a dévoré; ce qu’a laissé la sauterelle, le yéleq l’a dévoré; ce qu’a laissé le yéleq, le chasil l’a dévoré.

5 הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם

Réveillez-vous, ivrognes, et pleurez; vous tous, buveurs de vin, lamentez-vous, à cause du vin nouveau; car il vous est retiré de la bouche.

6 כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו

Car un peuple est monté sur mon pays, puissant et innombrable; ses dents sont des dents de lion, et il a des mâchoires de lionne.

7 שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה

Il a dévasté ma vigne, et mis en morceaux mon figuier; il les a pelés complètement et abattus; les rameaux sont devenus tout blancs.

8 אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה

Désole-toi comme une vierge revêtue du sac, pour pleurer l’époux de sa jeunesse.

9 הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה

Offrandes et libations ont été retranchées de la maison de Yahweh; ils sont dans le deuil les prêtres, ministres de Yahweh!

10 שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר

Les champs sont ravagés, le sol est dans le deuil; car le blé est détruit, le vin nouveau est dans la confusion, l’huile languit.

11 הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה

Soyez confus, laboureurs, lamentez-vous, vignerons, à cause du froment et de l’orge; car la moisson des champs est anéantie.

12 הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו--כי הביש ששון מן בני אדם

La vigne est dans la confusion, et les figuiers languissent; le grenadier, et aussi le palmier et le pommier, tous les arbres des champs sont desséchés; la joie s’est retirée confuse, loin des enfants des hommes.

13 חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח--באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך

Prêtres, ceignez-vous et poussez des plaintes; lamentez-vous, ministres de l’autel! Venez, passez la nuit vêtus du sac, ministres de mon Dieu; car l’offrande et la libation sont retenues loin de la maison de votre Dieu.

14 קדשו צום קראו עצרה--אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה

Publiez un jeûne, convoquez une assemblée; réunissez les anciens, tous ceux qui habitent le pays, dans la maison de Yahweh, votre Dieu,

15 אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא

et criez à Yahweh: « Ah! quel jour!... » Car le jour de Yahweh est proche! Il vient comme un ravage, de la part du Tout-Puissant!

16 הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל

La nourriture n’a-t-elle pas été retranchée sous nos yeux, ainsi que la joie et l’allégresse, de la maison de notre Dieu?

17 עבשו פרדות תחת מגרפתיהם--נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן

Les semences ont séché sous leurs mottes; les greniers sont vides, les magasins tombent en ruines, parce que le blé est dans la confusion.

18 מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר--כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו

Comme les bêtes gémissent! Les troupeaux de bœufs sont effarés, parce qu’ils n’ont pas de pâture; même les troupeaux de brebis pâtissent.

19 אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה

Je crie vers vous, Yahweh; car le feu a dévoré les pâturages du désert, la flamme a brûlé tous les arbres des champs.

20 גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר

Les bêtes sauvages mêmes brament après vous, parce que les courants d’eau sont à sec, et que le feu a dévoré les pâturages du désert.