יואל 1

1 דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל

The word of Jehovah that came to Joel the son of Pethuel.

2 שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם

Hear this, ye old men, and give ear, all ye inhabitants of the land. Hath this been in your days, or even in the days of your fathers?

3 עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר

Tell your children of it, and [let] your children [tell] their children, and their children another generation:

4 יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל

that which the palmer-worm hath left hath the locust eaten; and that which the locust hath left hath the cankerworm eaten; and that which the cankerworm hath left hath the caterpillar eaten.

5 הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם

Awake, ye drunkards, and weep; and howl, all ye drinkers of wine, because of the new wine: for it is cut off from your mouth.

6 כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו

For a nation is come up upon my land, strong and without number: his teeth are the teeth of a lion, and he hath the cheek teeth of a lioness.

7 שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה

He hath made my vine a desolation, and barked my fig-tree; he hath made it clean bare, and cast it away: its branches are made white.

8 אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה

Wail like a virgin girded with sackcloth for the husband of her youth.

9 הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה

The oblation and the drink-offering are cut off from the house of Jehovah; the priests, Jehovah's ministers, mourn.

10 שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר

The field is laid waste, the land mourneth; for the corn is wasted, the new wine is dried up, the oil languisheth.

11 הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה

Be ashamed, ye husbandmen; howl, ye vinedressers, for the wheat and for the barley: because the harvest of the field hath perished.

12 הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו--כי הביש ששון מן בני אדם

The vine is dried up, and the fig-tree languisheth; the pomegranate-tree, the palm also and the apple-tree; all the trees of the field are withered, yea, joy is withered away from the children of men.

13 חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח--באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך

Gird yourselves, and lament, ye priests; howl, ministers of the altar; come, lie all night in sackcloth, ye ministers of my God: for the oblation and the drink-offering are withholden from the house of your God.

14 קדשו צום קראו עצרה--אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה

Hallow a fast, proclaim a solemn assembly, gather the elders, [and] all the inhabitants of the land to the house of Jehovah your God, and cry unto Jehovah.

15 אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא

Alas for the day! for the day of Jehovah is at hand, and as destruction from the Almighty shall it come.

16 הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל

Is not the food cut off before our eyes, joy and gladness from the house of our God?

17 עבשו פרדות תחת מגרפתיהם--נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן

The seeds are rotten under their clods, the granaries are laid desolate, the barns are broken down; for the corn is withered.

18 מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר--כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו

How do the beasts groan! The herds of cattle are bewildered, for they have no pasture; the flocks of sheep also are in suffering.

19 אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה

To thee, Jehovah, do I cry; for the fire hath devoured the pastures of the wilderness, and the flame hath burned up all the trees of the field.

20 גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר

The beasts of the field also cry unto thee; for the water-courses are dried, and the fire hath devoured the pastures of the wilderness.