יואל 2

1 תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי--ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב

你们要在锡安吹角， 在我圣山吹出大声。 国中的居民都要发颤； 因为耶和华的日子将到， 已经临近。

2 יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום--כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור

那日是黑暗、幽冥、 密云、乌黑的日子， 好像晨光铺满山岭。 有一队蝗虫又大又强； 从来没有这样的， 以后直到万代也必没有。

3 לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו

它们前面如火烧灭， 后面如火焰烧尽。 未到以前，地如伊甸园； 过去以后，成了荒凉的旷野； 没有一样能躲避它们的。

4 כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון

它们的形状如马， 奔跑如马兵。

5 כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון--כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה

在山顶蹦跳的响声如车辆的响声， 又如火焰烧碎秸的响声， 好像强盛的民摆阵预备打仗。

6 מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור

它们一来，众民伤恸， 脸都变色。

7 כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם

它们如勇士奔跑， 像战士爬城； 各都步行，不乱队伍。

8 ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו

彼此并不拥挤，向前各行其路， 直闯兵器，不偏左右。

9 בעיר ישקו בחומה ירצון--בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב

它们蹦上城，蹿上墙， 爬上房屋， 进入窗户如同盗贼。

10 לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם

它们一来， 地震天动， 日月昏暗， 星宿无光。

11 ויהוה נתן קולו לפני חילו--כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו

耶和华在他军旅前发声， 他的队伍甚大； 成就他命的是强盛者。 因为耶和华的日子大而可畏， 谁能当得起呢？

12 וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד

耶和华说：虽然如此， 你们应当禁食、哭泣、悲哀， 一心归向我。

13 וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא--ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה

你们要撕裂心肠， 不撕裂衣服。 归向耶和华—你们的 神； 因为他有恩典，有怜悯， 不轻易发怒， 有丰盛的慈爱， 并且后悔不降所说的灾。

14 מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה--מנחה ונסך ליהוה אלהיכם

或者他转意后悔，留下余福， 就是留下献给耶和华—你们 神的素祭和奠祭， 也未可知。

15 תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה

你们要在锡安吹角， 分定禁食的日子， 宣告严肃会。

16 אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים--אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה

聚集众民，使会众自洁： 招聚老者， 聚集孩童和吃奶的； 使新郎出离洞房， 新妇出离内室。

17 בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים--למה יאמרו בעמים איה אלהיהם

事奉耶和华的祭司 要在廊子和祭坛中间哭泣，说： 耶和华啊，求你顾惜你的百姓， 不要使你的产业受羞辱， 列邦管辖他们。 为何容列国的人说： “他们的 神在哪里”呢？

18 ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו

耶和华就为自己的地发热心， 怜恤他的百姓。

19 ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים

耶和华应允他的百姓说： 我必赐给你们五谷、新酒，和油， 使你们饱足； 我也不再使你们受列国的羞辱；

20 ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה--את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו--כי הגדיל לעשות

却要使北方来的军队远离你们， 将他们赶到干旱荒废之地： 前队赶入东海， 后队赶入西海； 因为他们所行的大恶， 臭气上升，腥味腾空。

21 אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות

地土啊，不要惧怕； 要欢喜快乐， 因为耶和华行了大事。

22 אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם

田野的走兽啊，不要惧怕； 因为，旷野的草发生， 树木结果， 无花果树、葡萄树也都效力。

23 ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש--בראשון

锡安的民哪，你们要快乐， 为耶和华—你们的 神欢喜； 因他赐给你们合宜的秋雨， 为你们降下甘霖， 就是秋雨、春雨，和先前一样。

24 ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר

禾场必满了麦子； 酒榨与油榨必有新酒和油盈溢。

25 ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם

我打发到你们中间的大军队， 就是蝗虫、蝻子、蚂蚱、剪虫， 那些年所吃的，我要补还你们。

26 ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם

你们必多吃而得饱足， 就赞美为你们行奇妙事之耶和华—你们 神的名。 我的百姓必永远不至羞愧。

27 וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם

你们必知道我是在以色列中间， 又知道我是耶和华—你们的 神； 在我以外并无别神。 我的百姓必永远不致羞愧。

28 והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון--בחוריכם חזינות יראו

以后，我要将我的灵浇灌凡有血气的。 你们的儿女要说预言； 你们的老年人要做异梦， 少年人要见异象。

29 וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי

在那些日子， 我要将我的灵浇灌我的仆人和使女。

30 ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן

“在天上地下，我要显出奇事，有血，有火，有烟柱。

31 השמש יהפך לחשך והירח לדם--לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא

日头要变为黑暗，月亮要变为血，这都在耶和华大而可畏的日子未到以前。

32 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה--ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא

到那时候，凡求告耶和华名的就必得救；因为照耶和华所说的，在锡安山，耶路撒冷必有逃脱的人，在剩下的人中必有耶和华所召的。”