איוב 9
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Y RESPONDIÓ Job, y dijo:
| אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל | 2 |
Ciertamente yo conozco que es así: ¿y cómo se justificará el hombre con Dios?
| אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף | 3 |
Si quisiere contender con él, no le podrá responder á una [cosa] de mil.
| חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם | 4 |
El es sabio de corazón, y poderoso en fortaleza: ¿quién se endureció contra él, y quedó en paz?
| המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו | 5 |
Que arranca los montes con su furor, y no conocen quién los trastornó:
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון | 6 |
Que remueve la tierra de su lugar, y hace temblar sus columnas:
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם | 7 |
Que manda al sol, y no sale; y sella las estrellas:
| נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים | 8 |
El que extiende solo los cielos, y anda sobre las alturas de la mar:
| עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן | 9 |
El que hizo el Arcturo, y el Orión, y las Pléyadas, y los lugares secretos del mediodía:
| עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר | 10 |
El que hace cosas grandes é incomprensibles, y maravillosas, sin número.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו | 11 |
He aquí que él pasará delante de mí, y yo no lo veré; y pasará, y no lo entenderé.
| הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה | 12 |
He aquí, arrebatará; ¿quién le hará restituir? ¿Quién le dirá, Qué haces?
| אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב | 13 |
Dios no tornará atrás su ira, y debajo de él se encorvan los que ayudan á los soberbios.
| אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו | 14 |
¿Cuánto menos le responderé yo, y hablaré con él palabras estudiadas?
| אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן | 15 |
Que aunque fuese yo justo, no responderé; antes habré de rogar á mi juez.
| אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי | 16 |
Que si yo le invocase, y él me respondiese, aun no creeré que haya escuchado mi voz.
| אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם | 17 |
Porque me ha quebrado con tempestad, y ha aumentado mis heridas sin causa.
| לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים | 18 |
No me ha concedido que tome mi aliento; mas hame hartado de amarguras.
| אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני | 19 |
Si [habláremos] de [su] potencia, fuerte por cierto es; si de juicio, ¿quién me emplazará?
| אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני | 20 |
Si yo me justificare, me condenará mi boca; si [me dijere] perfecto, esto me hará inicuo.
| תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי | 21 |
[Bien que] yo [fuese] íntegro, no conozco mi alma: reprocharé mi vida.
| אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה | 22 |
Una cosa resta que yo diga: Al perfecto y al impío él los consume.
| אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג | 23 |
Si azote mata de presto, ríese de la prueba de los inocentes.
| ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא | 24 |
La tierra es entregada en manos de los impíos, y él cubre el rostro de sus jueces. Si no [es él], ¿quién [es]? ¿dónde está?
| וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה | 25 |
Mis días han sido más ligeros que un correo; huyeron, y no vieron el bien.
| חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל | 26 |
Pasaron cual navíos veloces: como el águila que se arroja á la comida.
| אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה | 27 |
Si digo: Olvidaré mi queja, dejaré mi aburrimiento, y esforzaréme:
| יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני | 28 |
Contúrbanme todos mis trabajos; sé que no me darás por libre.
| אנכי ארשע למה-זה הבל איגע | 29 |
Yo soy impío, ¿para qué trabajaré en vano?
| אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי | 30 |
Aunque me lave con aguas de nieve, y limpie mis manos con la misma limpieza,
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי | 31 |
Aun me hundirás en el hoyo, y mis propios vestidos me abominarán.
| כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט | 32 |
Porque no es hombre como yo, para que yo le responda, y vengamos juntamente á juicio.
| לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו | 33 |
No hay entre nosotros árbitro que ponga su mano sobre nosotros ambos.
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני | 34 |
Quite de sobre mí su vara, y su terror no me espante.
| אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי | 35 |
Entonces hablaré, y no le temeré: porque así no estoy en mí mismo.
