איוב 9
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Da tok Job til orde og sa:
| אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל | 2 |
Ja visst, jeg vet at det er så; hvorledes skulde en mann kunne ha rett mot Gud?
| אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף | 3 |
Om han hadde lyst til å gå i rette med Gud, kunde han ikke svare ham ett til tusen.
| חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם | 4 |
Vis som han er av hjerte og veldig i styrke - hvem trosset ham og kom vel fra det,
| המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו | 5 |
han som flytter fjell før de vet av det, som velter dem i sin vrede,
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון | 6 |
som ryster jorden, så den viker fra sitt sted, og dens støtter bever,
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם | 7 |
som byder solen, så den ikke går op, og som setter segl for stjernene,
| נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים | 8 |
som alene utspenner himmelen og skrider frem over havets høider,
| עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן | 9 |
som har skapt Bjørnen, Orion og Syvstjernen og Sydens stjernekammere,
| עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר | 10 |
som gjør store, uransakelige ting og under uten tall?
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו | 11 |
Han går forbi mig, og jeg ser ham ikke; han farer forbi, og jeg merker ham ikke.
| הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה | 12 |
Han griper sitt rov - hvem vil hindre ham, hvem vil si til ham: Hvad gjør du?
| אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב | 13 |
Gud holder ikke sin vrede tilbake; under ham måtte Rahabs hjelpere bøie sig.
| אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו | 14 |
Hvorledes skulde da jeg kunne svare ham og velge mine ord imot ham,
| אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן | 15 |
jeg som ikke kunde svare om jeg enn hadde rett, men måtte be min dommer om nåde!
| אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי | 16 |
Om jeg ropte, og han svarte mig, kunde jeg ikke tro at han hørte min røst,
| אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם | 17 |
han som vilde knuse mig i storm og uten årsak ramme mig med sår på sår,
| לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים | 18 |
som ikke vilde tillate mig å dra ånde, men vilde mette mig med lidelser.
| אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני | 19 |
Gjelder det styrke, så sier han: Se, her er jeg! Gjelder det rett: Hvem vil stevne mig?
| אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני | 20 |
Hadde jeg enn rett, skulde dog min egen munn dømme mig skyldig; var jeg enn uskyldig, vilde han dog si at jeg hadde urett.
| תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי | 21 |
Skyldløs er jeg; jeg bryr mig ikke om å leve - jeg forakter mitt liv.
| אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה | 22 |
Det kommer ut på ett; derfor sier jeg: Skyldløs eller ugudelig - han gjør dem begge til intet.
| אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג | 23 |
Når svepen brått rammer med død, spotter han de uskyldiges lidelse.
| ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא | 24 |
Jorden er gitt i den ugudeliges hånd; han tilhyller dens dommeres åsyn. Er det ikke han som gjør det, hvem er det da?
| וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה | 25 |
Mine dager har vært hastigere enn en løper; de er bortflyktet uten å ha sett noget godt;
| חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל | 26 |
de har faret avsted som båter av rør, som en ørn som slår ned på sitt bytte.
| אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה | 27 |
Om jeg sier: Jeg vil glemme min sorg, jeg vil la min mørke mine fare og se glad ut,
| יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני | 28 |
da gruer jeg for alle mine plager; jeg vet jo at du ikke frikjenner mig.
| אנכי ארשע למה-זה הבל איגע | 29 |
Jeg skal jo være ugudelig - hvorfor gjør jeg mig da forgjeves møie?
| אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי | 30 |
Om jeg tvettet mig med sne og renset mine hender med lut,
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי | 31 |
da skulde du dyppe mig i en grøft, så mine klær vemmedes ved mig.
| כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט | 32 |
For han er ikke en mann som jeg, så jeg kunde svare ham, så vi kunde gå sammen for retten;
| לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו | 33 |
det er ikke nogen voldgiftsmann mellem oss, som kunde legge sin hånd på oss begge.
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני | 34 |
Når han bare tok sitt ris bort fra mig, og hans redsler ikke skremte mig!
| אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי | 35 |
Da skulde jeg tale uten å reddes for ham; for slik er jeg ikke, det vet jeg med mig selv.
