איוב 9
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Et respondens Iob, ait:
| אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל | 2 |
Vere scio quod ita sit, et quod non iustificetur homo compositus Deo.
| אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף | 3 |
Si voluerit contendere cum eo, non poterit ei respondere unum pro mille.
| חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם | 4 |
Sapiens corde est, et fortis robore: quis restitit ei, et pacem habuit?
| המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו | 5 |
Qui transtulit montes, et nescierunt hi quos subvertit in furore suo.
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון | 6 |
Qui commovet terram de loco suo, et columnae eius concutiuntur.
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם | 7 |
Qui praecipit Soli, et non oritur: et stellas claudit quasi sub signaculo:
| נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים | 8 |
Qui extendit caelos solus, et graditur super fluctus maris.
| עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן | 9 |
Qui facit Arcturum, et Oriona, et Hyadas, et interiora austri.
| עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר | 10 |
Qui facit magna, et incomprehensibilia, et mirabilia, quorum non est numerus.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו | 11 |
Si venerit ad me, non videbo eum: si abierit, non intelligam.
| הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה | 12 |
Si repente interroget, quis respondebit ei? vel quis dicere potest: Cur ita facis?
| אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב | 13 |
Deus, cuius irae nemo resistere potest, et sub quo curvantur qui portant orbem.
| אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו | 14 |
Quantus ergo sum ego, ut respondeam ei, et loquar verbis meis cum eo?
| אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן | 15 |
Qui etiam si habuero quippiam iustum, non respondebo, sed meum iudicem deprecabor.
| אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי | 16 |
Et cum invocantem exaudierit me, non credo quod audierit vocem meam.
| אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם | 17 |
In turbine enim conteret me, et multiplicabit vulnera mea etiam sine causa.
| לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים | 18 |
Non concedit requiescere spiritum meum, et implet me amaritudinibus.
| אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני | 19 |
Si fortitudo quaeritur, robustissimus est: si aequitas iudicii, nemo audet pro me testimonium dicere.
| אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני | 20 |
Si iustificare me voluero, os meum condemnabit me: si innocentem ostendero, pravum me comprobabit.
| תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי | 21 |
Etiam si simplex fuero, hoc ipsum ignorabit anima mea, et taedebit me vitae meae.
| אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה | 22 |
Unum est quod locutus sum, et innocentem et impium ipse consumit.
| אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג | 23 |
Si flagellat, occidat semel, et non de poenis innocentum rideat.
| ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא | 24 |
Terra data est in manus impii, vultum iudicum eius operit: quod si non ille est, quis ergo est?
| וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה | 25 |
Dies mei velociores fuerunt cursore: fugerunt, et non viderunt bonum.
| חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל | 26 |
Pertransierunt quasi naves poma portantes, sicut aquila volans ad escam.
| אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה | 27 |
Cum dixero: Nequaquam ita loquar: commuto faciem meam, et dolore torqueor.
| יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני | 28 |
Verebar omnia opera mea, sciens quod non parceres delinquenti.
| אנכי ארשע למה-זה הבל איגע | 29 |
Si autem et sic impius sum, quare frustra laboravi?
| אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי | 30 |
Si lotus fuero quasi aquis nivis, et fulserint velut mundissimae manus meae:
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי | 31 |
Tamen sordibus intinges me, et abominabuntur me vestimenta mea.
| כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט | 32 |
Neque enim viro qui similis mei est, respondebo: nec qui mecum in iudicio ex aequo possit audiri.
| לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו | 33 |
Non est qui utrumque valeat arguere, et ponere manum suam in ambobus.
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני | 34 |
Auferat a me virgam suam, et pavor eius non me terreat.
| אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי | 35 |
Loquar, et non timebo eum: neque enim possum metuens respondere.
